שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות.

25.11.2012

התיישנות תביעה כנגד ערב לאור התיקונים לחוק הערבות.

 

רע"א 6638/11 יוסף לילוף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , בבית משפט העליון, בפני כבוד השופט י' דנציגר, ניתן ביום 13 בנובמבר 2012.

 

המבקש ערב להלוואה שנטל אחיו החייב מהבנק הבינלאומי. לאחר שהחייב לא עמד בפירעון ההלוואה פתח הבנק בהליך משפטי כנגדו בבית המשפט השלום ובסופו של יום ניתן פסק דין, שבעקבותיו נפתח תיק הוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל אישר, בהתאם לסעיף 17ג לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, שהוסף בתיקון תשנ"ב לחוק, כי הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב העיקרי מוצו ולפיכך ניתן לתבוע את הערב. בעקבות זאת הגיש הבנק תביעה לבית המשפט השלום כנגד המבקש לתשלום יתרת החוב לבנק. התביעה התקבלה וערעור על פסק הדין נדחה. מכאן בקשת רשות הערעור.

 

טענתו העיקרית של המבקש הינה כי סעיף 18 לחוק הערבות (כנוסחו בתיקון תשנ"ב) קובע מפורשות כי הוראות החוק יחולו "באין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים". המבקש טען כי כתב העיכבון והקיזוז העניק לבנק את הזכות לקזז מחשבונו של המבקש כל סכום שיידרש לכיסוי יתרת החוב וכי המבקש ויתר במסגרתו על ההוראה הקבועה בחוק בדבר דרישת הבנק לתשלום מהחייב העיקרי בטרם ידרוש את תשלום החוב מהערב. לפיכך טען המבקש כי הבנק יכול היה לפעול כנגדו במועד שבו החל לפעול כנגד אחיו, החייב העיקרי, ומשכך יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות ממועד חתימת כתב העיכבון והקיזוז (2.5.1993) ולא ממועד קבלת אישור רשם ההוצאה לפועל בדבר מיצוי ההליכים. נטען כי בנסיבות אלה אין לאפשר לבנק להאריך את מועד ההתיישנות על ידי שימוש בעילת הערבות וכי התוצאה אליה הגיעו הערכאות דלמטה מנוגדת לכל היגיון ולכל נוהלי המסחר המקובלים.

 

הבנק מנגד טען כי דינה של הבקשה להידחות, כאשר המבקש הינו "ערב יחיד" בהתאם להגדרת מונח זה בחוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב. עוד טען הבנק כי בהתאם לסעיף 17ג לחוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב ובהתאם להלכה שנקבעה בעניין רובין, לא היה רשאי הבנק לנקוט בהליך משפטי כנגד ערב יחיד מבלי שקיבל אישור בדבר מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי מרשם ההוצאה לפועל, כפי שפעל הבנק כאן. לפיכך נטען כי מרוץ ההתיישנות החל רק במועד שניתן אישור רשם ההוצאה לפועל ותביעת הבנק לא התיישנה. עוד טען הבנק כי חוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב אסר על הגשת תובענה כנגד ערב יחיד בטרם מוצו ההליכים כנגד החייב העיקרי, אך לא אסר על נקיטה בסעדים עצמיים, לרבות קיזוז (בניגוד לתיקון תשנ"ח לחוק הערבות שכלל את פעולת הקיזוז בגדרי "תובענה"). לבסוף נטען כי המבקש מסתמך על סעיף 18 לחוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב אך מתעלם מסעיף 17ו לחוק הערבות שקובע כי "אין להתנות עליהן [על הוראות החוק בפרק שעניינו ערב יחיד], אלא לטובת ערב יחיד".

 

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות ערעור בקובעו כי טענת המבקש, שמתבססת על סעיף 18 לחוק הערבות, כנוסחו בתיקון תשנ"ב, לפיה יש לפרש את כתב הערבות הספציפי כהסכמה של הצדדים להתנות באופן גורף על סעיף 17ג לחוק הערבות, וכי כפועל יוצא יש להתחיל את מרוץ ההתיישנות כבר במועד החתימה על כתב הערבות, נדחתה. מדובר בפרשנות מרחיקת לכת של כתב הערבות, שאין לה אחיזה בלשונו ואשר מובילה לתוצאה משפטית בלתי הגיונית בנסיבות העניין על רקע הוראות חוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב. זאת ועוד קבע בית המשפט כי בהתאם להגדרת "תובענה" בחוק הערבות כנוסחו בתיקון תשנ"ב יש להבחין בין סעד הקיזוז, שהינו סעד עצמי, שלא חייב את הבנק למצות את ההליכים כנגד החייב העיקרי, לבין הגשת תביעה כנגד הערב לבית המשפט, שחייבה את הבנק למצות את ההליכים כנגד החייב העיקרי.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן