שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט דחה את הערעור כנגד בנק לאומי בטענות להפרת הסכם ליווי בנקאי לפרויקט בניה.

15.11.2012

ע"א 9040/10 פנחס גדעון ובניו בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, בבית משפט העליון, בפני כבוד השופט ח' מלצר, י' עמית, נ' סולברג, ניתן ביום 17 באוקטובר 2012.

 

בשלב בו הבנק הקפיא את חשבון הליווי, הייתה זו דווקא המערערת שהפרה את הסכם העקרונות בינה לבין הבנק, ולמצער, הסתלקות ברזאני מהפרויקט שמטה את הבסיס להתקשרות עם הבנק.

 

המערערת זכתה במכרז של משרד הבינוי והשיכון להקמת יחידות דיור ברכס חלילים במבשרת ציון. לשם כך, פנתה המערערת אל המשיב 3, מנהל סניף בנק לאומי בגבעת שאול בירושלים על מנת לקבל ליווי בנקאי לפרוייקט. לטענת המערערת, מנהל הסניף כפה עליה לצרף לפרויקט כשותפה את חברת "י.ד. ברזאני בע"מ". ביום 13.2.2002 נחתם בין הבנק לבין המערערת וברזאני, בעלת תפקיד במערך בנייה ונדל"ן בסקטור קבלנים של הבנק, הסכם עקרונות לליווי פיננסי לפרויקט. ביום 19.2.2002 נפתח חשבון הליווי הפיננסי של הפרויקט. בשלב מסוים התעורר סכסוך בין המערערת לבין בראזני. הבנק הודיע לשתיים כי בשל אי הבהירות בדבר זכויות החתימה בחשבון, הוא יתקשה להמשיך לנהל את חשבון הליווי וייאלץ שלא לאפשר ביצוע פעולות בחשבון. לבסוף, ביום 17.9.2002, הגיעו ברזאני והמערערת להסכמה לפיה ברזאני תצא מהפרויקט כנגד הסכום של 4.2 מיליון ₪ שישולם לה ע"י המערערת, וכי ליווי הפרויקט יעבור מהבנק המשיב לבנק פאג"י.

 

לאחר חתימת המערערת וברזאני על הוראה לבנק להעביר את הסכומים לבנק פאג"י, החל בנק פאג"י להנפיק ערבויות חוק מכר לרוכשים. בשנת 2006 הגישה המערערת את התובענה מושא הערעור, בה טענה לנזק שאותו העמידה לצורכי אגרה על 8 מיליון ₪. המערערת טענה בכתב התביעה, כי מדובר בקנוניית זדון של בנקאי יחד עם גורם מסחרי המקורב לו, אשר סחטו את התובעת והזיקו לה. לצורך ביצוע קנוניה זו הפר הבנק הסכם ליווי, עצר אשראי בלא כל סיבה נראית לעין, הסב נזק רב לפרויקט בניה. בית המשפט קמא דחה את התביעה. מכאן הערעור העיקרי.

 

בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי בהתחשב בכך שאין כיום מחלוקת כי ברזאני הייתה שותפה לפרויקט, נראה כי הבנק פעל כדין בכך שדחה את הדרישה החד צדדית של המערערת לשנות את זכויות החתימה בחשבון ולבצע פעולות בחשבון ללא הסכמת ברזאני. חשבון הליווי נפתח על שם המערערת בלבד, אך התנהל מיומו הראשון כחשבון משותף המצריך חתימה של מורשי החתימה מטעם המערערת וברזאני. לכל אורך חייו הקצרים של החשבון נדרשו שתי חתימות, מסמך העקרונות נחתם ע"י שתי החברות, ברזאני הפקידה לחשבון כספים והיה ברור שהיא שותפה בפרויקט. במצב דברים זה, בו הבנק יודע כי החשבון משותף למעשה, גם אם לא להלכה, לא היה הבנק רשאי להתעלם מההתראות של ברזאני כשותפה בחשבון.

 

בית המשפט ציין כי על בנק להתנהג בזהירות ולא לעצום את עיניו, אפילו כשמבחינה פורמלית מבצע הפעולות זכאי לפעול בחשבון ללא מגבלה וגם כשאין צד שלישי המתריע בפני הבנק כי הפעולה מבוצעת תוך חריגה מהרשאה. כך, לגבי מיופה כוח או מנהל עזבון הפועלים בחשבון מבלי שמייפה הכוח או היורשים מתריעים בפני הבנק. על אחת כמה וכמה שעל בנק להתנהל בזהירות יתר כאשר ידוע לו שהרישום הפורמלי של החשבון אינו משקף את מצב הדברים כהווייתם, ובעל האינטרס האמיתי בחשבון אף מתריע בזמן אמת בפני הבנק.

 

עוד ציין בית המשפט כי במצב בו נהיר לבנק לחלוטין כי רישום החשבון על שם המערערת בלבד אינו משקף את העובדה שמדובר בחשבון משותף של שני שותפים, הבנק נהג כדין כאשר דרש כי המערערת וברזאני יגיעו להסכמה או שיציגו בפני הבנק החלטה של בית המשפט המורה לבנק כיצד לנהוג. במקרה דנן הבנק העמיד אשראי לטובת הפרויקט כבר בשלבים המוקדמים, מאחר שהיה על המערערת לשלם תוך 100 יום מיום הזכייה במכרז את תמורת קרקע הפרויקט. מכל מקום, מסמכי הליווי נשלחו למערערת ולברזאני ע"י הבנק כבר ביום 5.6.2002, אך לא הוחזרו חתומים, והמערערת ידעה כי כל עוד הסכם הליווי על נספחיו לא נחתם הבנק לא ינפיק ערבויות חוק מכר. יוסי ברזאני אף הפציר במנהל המערערת להחזיר לפקידה את המסמכים חתומים. אלא שהמערערת עשתה דין לעצמה, החלה במכירת הדירות ובקבלת כספי רוכשי הדירות, ביודעה כי הסכם הליווי טרם נחתם, וכי עדיין לא נתמלאו תנאים רבים נוספים שנדרשו במסגרת הסכם הליווי לצורך העמדת האשראי לפרויקט.

 

עוד קבע בית המשפט כי בשלב בו הבנק הקפיא את חשבון הליווי, הייתה זו דווקא המערערת שהפרה את הסכם העקרונות בינה לבין הבנק, ולמצער, הסתלקות ברזאני מהפרויקט שמטה את הבסיס להתקשרות עם הבנק. מבחינת הבנק, יציאת ברזאני מהפרויקט הייתה בבחינת הפרה של תנאי מסמך העקרונות, ולמצער, היה על המערערת להעמיד בטוחות וערבויות חלופיות, דבר שאף לא הציעה לעשות. הנפקת ערבויות חוק המכר לרוכשי הדירות, כשהבנייה טרם החלה, כששותף אסטרטגי בדמות ברזאני עוזב את הפרויקט ונוטל את הביטחונות וחלק מההון העצמי, עשויה הייתה לסכן את הפרויקט. במצב דברים זה, וכאשר כספם של הרוכשים מופקד בבנק ואין סכנה לכספי הרוכשים מאחר שהבנק לא התיר משיכות מחשבון הליווי, המצב שנוצר היה הרע במיעוטו ובגדר פתרון סביר בנסיבות העניין. לפיכף, אין לראות את הבנק כמי שהפר את ההסכם עם המערערת.

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן