שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט חייב את בנק מזרחי לשלם מאות אלפי שקלים לתובע בגין התנהלות חסרת תום לב.

12.07.2012

ת"א 2043-05 אברהם שכטר נ' בנק מזרחי המאוחד , בבית המחוזי בתל אביב, בפני כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, ניתן ביום 03 ביולי 2012.

 

הבנק ידע היטב, כי התובע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקים, קבלנים ורוכשי דירות אם שיקים שלו יחוללו, ועשה שימוש בזכותו שלא לכבד שיקים בשל חריגה קטנה יחסית בחשבון. חילול השיקים בנסיבות אלה והגבלת החשבונות, ללא התראה מראש וללא תיאום עם התובע, הינו פעולה בחוסר תום ולב ושלא בדרך מקובלת, ואין להשלים עמה.

 

במקרה דנא נדונה תביעה אשר הוגשה כנגד הבנק.  התובע טען, כי עקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום לבו של הבנק, איבד את כל רכושו ונגרמו לו נזקים בסך של 4,726,428 ₪. הבנק מנגד טען כי מדובר במקרה פשוט של לקוח, שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים מחשבונו, מבלי שהיתה בידיו יכולת להחזירם וכתוצאה מכך נקלע למשבר כלכלי, שהוא כולו פרי מעשיו ומחדליו.

 

בשנת 1996 סיכם התובע בעל פה עם נציגי הבנק, כי יועמד לו אשראי, ללא הגבלת סכום, לצורך ביצוע פרויקטים של בניה, וכי סכומי אשראי ילכו ויגדלו, ככל ששווי הנכסים שישועבדו לבנק ילך ויגדל. התובע פעל על פי הסכם זה והחל להשתמש באשראי בחשבונותיו השונים. בתאריך 17.11.96 כבר הגיעה יתרת החובה בחשבון העו"ש שלו ל- 450,000 ₪ והאובליגו ל- 660,000 ₪ והפעילות בחשבון התנהלה כסדרה.

 

בסוף שנת 1996 ונוכח חילופי מנהל האזור, זומן התובע לפגישה עם המנהל החדש ועם מנהל הסניף, שם הודע לו כי הוא חורג ממסגרות האשראי המאושרות שלו, וכי הנתבע מסרב להעמיד לו אשראים נוספים. התובע נדרש לעבור בשלב זה לשיטת עבודה, לפיה תאושר לו משיכת כספים וכיבוד שיקים רק כנגד הפקדת כספים בחשבון, שלא יביאו לגידול בהיקף החוב לבנק. בנוסף, סירב הבנק להעמיד לרשותו הלוואה בסך 100,000 דולר, בניגוד למוסכם.

לטענת התובע, דרישה זו היתה הפרת ההסכם שנכרת עמו, במיוחד כאשר באותה עת היו לבנק בטחונות מעל ומעבר לסכום לחוב, ולא היתה לכך כל הצדקה. התובע נאלץ להסכים לדרישה בלית ברירה ופעל על פי הסיכום, לפיו נמשכו כספים רק כנגד הפקדות בחשבון, אולם הבנק סירב לכבד שיקים מסוימים, עד שלאחר זמן הוגבל חשבונו והדבר הוביל לקריסת עסקיו. עוד טען התובע, כי נאלץ לממש את כל נכסיו בזמן קצר ובהפסדים עצומים, על מנת לכסות את יתרת החוב בחשבון, ולכן על הבנק לפצותו על מלוא נזקיו והפסדיו.

 

בית המשפט קיבל את תביעה בקובעו כי ראשיתם של האירועים המתוארים בכתב התביעה בשנת 1996, עת פנה התובע, לטענתו, בבקשה לקבלת אשראי, לצורך מימון רכישת המקרקעין והבניה עליהם. התביעה הוגשה ביום 31.7.05, קרי לאחר חלוף כתשע שנים ממועד הפניה לבנק. לפיכך, פסק בית המשפט כי התביעה התיישנה בכל הנוגע לטענות המתייחסות להסכם עם הבנק, אשר לדברי התובע נכרת בינואר 1997. לעומת זאת, התביעה לא התיישנה בכל הנוגע לאי-כיבוד שיקים ע"י הבנק ולביטול מסגרת האשראי, שאירעו בשלב מאוחר יותר והם מקימים לתובע עילת תביעה נפרדת.

 

לעניין ההסכם עם הבנק, פסק בית המשפט כי בין התובע לבין הבנק לא נחתם הסכם בכתב, בנוגע להקצאת מסגרת האשראי. התובע העיד, כי בפגישה שנערכה בינו לבין מנהל הסניף, במחצית השניה של שנת 1996, הוסבר והובהר הרעיון היזמי שלו. עוד סוכם, כי יתרת החובה תיפרע באופן שוטף מפקדונות שיופקדו בחשבון מכספי הדיירים, במהלך בניית הפרויקטים וממכירת דירות שהוקצו לתובע, במידת הצורך. חילופי המכתבים בין הצדדים מלמדים, כי לא ניתן לקבל את גרסתו של התובע, כי הובטח לו אשראי בלתי מוגבל, שילך ויגדל ככל שיחפוץ. אולם בפועל הוכח, כי אכן הועמד לרשות התובע אשראי בלתי מוגבל כמעט, במהלך שנת 1996 והתובע משך כספים מחשבונו, למרות שלא שעבד נכסים שווי ערך תמורתם.

 

בית המשפט ציין כי אמנם לא הוכח קיומו של הסכם בעל פה למתן אשראי בלתי מוגבל - כטענת התובע, אך הוכח כי התובע משך מחשבונותיו סכומי עתק, בהם השתמש לרכישת נכסים נוספים עד סוף שנת 1996. הלכה למעשה, מסגרת האשראי המאושרת בכל חשבון שניהל התובע היתה קטנה מהמסגרת בפועל. התובע משך כספים מחשבונו, ללא קשר למסגרת המאושרת, ומידי פעם הגיש בקשה להגדלת המסגרת, ללא קשר להיקף הפעילות בחשבון. הבנק איפשר לתובע למשוך כספים מחשבונו, מבלי להתריע על החריגה מהמסגרת המאושרת, ומבלי לעמוד על הדרישה המקורית, כי משיכת כספים תיעשה כנגד הפקדת בטחונות ושעבוד נכסים בשווי האשראי בפועל. 

דרישת הבנק להפקדות בחשבון כנגד משיכת כספים בתחילת שנת 1997, אינה מהווה הפרה של ההסכם המוקדם. התובע עצמו לא עמד בתנאי ההסכם ולא שעבד נכסים, כפי שהבטיח.

 

לעניין החזרת שיקים ע"י הבנק והגבלת החשבון, קבע בית המשפט כי אין חולק, כי לבנק שמורה הזכות ואף החובה לנהל את עסקיו בזהירות ולא לסכן את עצמו. קבלת אשראי מהבנק אינה זכות מוקנית ללקוח. אולם הבנק, ככל גורם מסחרי אחר, מחויב לנהוג בתום לב, בזהירות ובמקצועיות כלפי הלקוח. התנהלותו של הבנק במקרה דנא מלמדת על חוסר עקביות בכל הנוגע לכיבוד שיקים ועל זלזול במשמעות הנודעת לכך על התובע ועסקיו. הבנק ידע היטב, כי התובע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקים, קבלנים ורוכשי דירות אם שיקים שלו יחוללו, ועשה שימוש בזכותו שלא לכבד שיקים בשל חריגה קטנה יחסית בחשבון. חילול השיקים בנסיבות אלה והגבלת החשבונות, ללא התראה מראש וללא תיאום עם התובע, הינו פעולה בחוסר תום ולב ושלא בדרך מקובלת, ואין להשלים עמה.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן