שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

התקבלה בחלקה תביעה של לקוח נגד בנק להשבת כספים שנגנבו מחשבונו

22.03.2012

ת"א 5976-08-07 ד"ר אפים לקח נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, בבית משפט המחוזי מרכז, בפני כבוד השופט אהרון מקובר, ניתן ביום 23 בפברואר 2012.

 

במקרה דנא דובר על תביעה כספית להשבת סכומים שנגנבו, לטענת התובעים, מחשבונות בנק שניהלו אצל בנק מזרחי, על ידי הנתבע 2 – שהיה אחראי מערך ההשקעות בסניף הבנק שבו היו חשבונותיהם, ואף הורשע ונכלא בגין כך, ולפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות גניבות אלה וכן עגמת נפש, בסכום של 101,922,759 ₪.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה, בקובעו כי הבנק אינו מכחיש שהפעולות שפורטו בכתב האישום המתוקן, שבהן הודה והורשע רוט, נעשו על ידי רוט, ונעשו על ידו שלא כדין וללא ידיעת והסכמת התובעים. משכך, אין מחלוקת כי כל העברות הכספים שנעשו מחשבונות לקח לחשבונות לקוחות אחרים, וכל משיכות הכספים שנעשו על ידי רוט תוך זיוף חתימתו של לקח, אשר פורטו בכתב האישום המתוקן, נעשו שלא כדין. בנסיבות המקרה יש לחייב את הבנק בגין מעשיו של רוט. רוט כיהן בתפקיד בכיר בסניף – אחראי מערך ההשקעות, ופעולותיו נעשו במהלך עבודתו בבנק.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי בפסיקה נקבע, כי מערכת היחסים שבין לקוח לבין בנק היא מערכת יחסים מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה. הבנק ופקידי הבנק נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט. כל אלה עשויים לאפשר לבנק למנוע נזקים מלקוחותיו, בעוד שלנפגע הפוטנציאלי אין יכולת דומה. מאחר שהפרט רוחש במקרים רבים אמון מיוחד לבנק, מאמין בכישוריו ובאמצעיו הטכניים ורואה בו גוף מעין ציבורי, נוטה הוא לעתים שלא לנקוט אמצעי זהירות מצדו להקדים פני נזק אפשרי, אפילו יש בכוחו לעשות כן. מכוח מערכת יחסים מיוחדת זו מוטלות על הבנק חובות מיוחדות, שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל.

 

בנוגע לתפקידו של הבנק ולהסתמכות הלקוח על פעולותיו, נפסק כי הבנקים ממלאים תפקיד מרכזי בחיי הכלכלה בישראל ובעולם המודרני בכלל, והם מתאפיינים בכשירות מקצועית, בנגישות למידע ובאמצעים טכניים העומדים לרשותם לצורך פעילותם. כל אלה, בצירוף התפקיד שהבנקים בישראל נדרשים למלא לעתים בביצוע מדיניות שלטונית ומשימות ציבוריות מקנים להם בעיני הפרט מעמד מיוחד, "מעין-ציבורי", אשר בגינו הוא רוחש להם אמון ונוטה לסמוך על פעולותיהם בלא לדרוש ולחקור אחריהן.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי התביעה דנן הינה תביעה חריגה ויוצאת דופן. אין זה שכיח שפקיד בנק ימעל בחשבונות לקוחות בהיקף כל כך גדול כפי שנטען בתביעה זו. לפיכך, מצב שבו התובע לא יקבל בחזרה את כל הכספים שנגנבו ממנו, לאחר קביעת היקפם, אפילו שכספים אלו נמשכו מחשבונו על ידי פקיד של הבנק שמעל, פקיד שהיה אחראי מערך ההשקעות בסניף, וזאת בטענה של התיישנות וטענות כיוצא באלה, הינו בלתי ראוי בנסיבות המקרה. טענת הבנק שהתובע לא יכול לתבוע חלק מכספים אלה בגלל חלוף הזמן, הינה בלתי נסבלת בנסיבות אלה. הבנק הוא גם נאמן של התובע, וכאשר מדובר במעילה וגניבה בהיקף כה גדול, גם אם לא כל כך גדול כטענת הבנק, מן הראוי היה שלא יעלה כלל טענת ההתיישנות. ודאי שלא טענת האשם התורם. אין ספק שאם לקח היה יכול למנוע את הגניבות מחשבונו, היה עושה כן.  הטענה שהתובע יכול היה לדעת על הפעילות בחשבונו מדפי חשבון שקיבל או מעצם הפעולות שנעשו והמעקב שהיה עליו לבצע בחשבונותיו, ובשל כך התובע "אחראי" גם כן לגניבות שביצע פקיד הבנק בחשבונותיו, אף היא טענה שלא ראוי היה שתיטען על ידי הבנק בנסיבות המקרה המיוחד דנן.

 

עוד הוסיף בית המשפט כי סעיף 7 בחוק ההתיישנות קובע, כי הייתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או אונאה. טענת הבנק שהתובע יכול היה לדעת על פעולות התרמית בחשבונות, ואולי אף הייתה עצימת עיניים מצידו, יש לה על כן סימוכין. עם זאת, אין ספק כי התובע לא רצה בגניבות ובמעילות שנעשו בחשבונות, ונראה שלא יכול להיות חולק על כך, שהרי חזקה שאין אדם רוצה שייגנבו ממנו. ניתן לומר שהתובע ראה תדפיסים מסוימים של החשבונות, ודאי לא את כולם, וראה פעולות שמבוצעות, ואף על פי כן לא קלט, לא תפס ולא הבין שנעשות מעילות בבנק בחשבונות שהוא מטפל בהם. התובע אמר שהיה לו אמון מלא בבנק ולא העלה על דעתו שניתן לגנוב ממנו כספים בבנק. בהיקפים הגדולים של אלפי פעולות שביצע התובע במשך השנים בחשבונות, ובסכומים גבוהים מאוד, ניתן לקבל טענתו שלא בדק כל פעולה ולא יכול היה לדעת שגונבים ממנו כספים בסניף. בנסיבות האמורות בית המשפט אף אינו קיבל את טענת הבנק בדבר מניעות ואשם תורם.

 

בית משפט סבר כי ראוי שבנק המנהל חשבונות לקוחות כשהוא מוחזק כנאמן כלפיהם, ישמור על מסמכים של לקוח תקופה ממושכת יותר מאשר 7 שנים בלבד, שהם תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות להגשת תובענות שאינן במקרקעין. כל עוד הלקוח ממשיך להיות קשור עם הבנק ולהיות לקוחו, הבנק צריך לספק לו דיווח על כל פעולה שנעשתה בחשבונותיו, גם אם עברה תקופת ההתיישנות, שהרי יחסי נאמנות אינם מסתיימים אלא כשאחד הצדדים מודיע על סיומם. מה גם, שיכולים להיות מקרים, אף הם לפי חוק ההתיישנות, של תקופת התיישנות ארוכה יותר, כמו תרמית, שאז התקופה היא מיום הגילוי והבנק צריך לצפות גם אפשרות כזאת ועל כן לשמור את מסמכיו תקופה ארוכה יותר. כך או כך, ודאי שנוהל פנימי שהבנק קבע אותו לעצמו, לפיו מסמכים מסוימים מבוערים אחרי 6 שנים בלבד, וכל שכן אחרי 3 שנים, אינו תקין ולא ברור מקור הסמכות של הבנק ליצור לעצמו נוהל פנימי כזה.

 

עוד פסק בית המשפט כי הבנק ידע היטב לא רק שרוט מעל והוציא כספים מחשבונות לקח, אלא הייתה בפני הבנק רשימה מדויקת שעשה רוט עם ועדת הבדיקה בכל הנוגע למעילות "חשבון חשבון פעולה פעולה". אף על פי כן, נלחם הבנק שלא לגלות את דוח הבדיקה וטען לחסיונו על פי חוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992, וטענתו התקבלה. הבנק אמנם עמד על זכותו על פי דין, ואכן קיימת לו זכות כזו, אולם איש לא אסר על הבנק ולא מנע ממנו לגלות מרצונו ומיוזמתו את הסכומים והפעולות שרוט הודה בהם בנוגע לחשבונות לקח, לא לצורך ראיה בבית משפט או גילוי מסמך חסוי, אלא כדי להשיב ללקח את כספו, שהרי לקח היה לקוח של הבנק והיה ברור שנגנבו ממנו כספים רבים על ידי פקיד בנק בכיר. הבנק לא שילם ללקח ולו שקל אחד עד עצם היום הזה, למרות שהגניבות מכספי לקח התגלו לפני 13 שנים. אפילו לא כספים שרוט הודה במפורש שגנב מלקח. מצד שני יש להביא בחשבון את טענת הבנק שהוא הגיע להסדרים עם שאר ששת הלקוחות שמהם נגנבו כספים על ידי רוט והתובע הוא היחיד עימו לא הגיעו להסדר, מכיוון שלטענתו ניפח לקח את דרישותיו הכספיות עשרות מונים מכפי שהיה בפועל ו"הלביש" על התביעה פעולות רבות מאוד שהוא זה שביצע אותן ולא רוט. אכן בפסק דין זה נקבעו סכומים שונים שהבנק לא חויב להשיבם לתובע. אולם בפסק הדין נקבעו גם סכומים רבים שהבנק כן חויב בהשבתם, וללקח נגרם נזק גדול, גם אם לא כל מה שתבע התקבל.

 

 

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן