שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חובת הגילוי החלה על הבנק כלפי הערב ביחס למהות החוב

22.01.2012

תא"מ 18654-08-09 בנק הפועלים סניף עפולה נ' מיכאל רביקוביץ, בבית משפט השלום בקריית שמונה, בפני כבוד השופטת רבקה איזנברג, ניתן ביום 11 בינואר 2012.

חובת הגילוי ביחס למהות החוב לצרכו ניטלה ההלוואה נועדה על מנת שהערב ידע מה הסיכון אליו הינו נחשף בהסכימו לערוב ללווה. בניגוד לטענות התובע בסיכומיו, ההנחה היא כי כאשר ההלוואה נועדה להחליף הלוואה קודמת או לכסות יתרת חובה שכבר נוצרה, הערב חשוף לסיכון מוגבר.

 

 

במקרה דנא בנק הגיש כנגד הנתבע, שהינו ערב מוגן, תביעה כספית בגין ערבותו להבטחת הלוואה שהעמיד הבנק לחייב העיקרי. הנתבע טען, כי נציגת הבנק, בפניה חתם על הערבות, לא הסבירה לו את משמעות המסמך עליו חתם וזאת למרות שראתה כי הינו עולה חדש, אינו שולט בעברית ואינו מסוגל לקרוא את המסמכים עליהם חתם. הנתבע טען כי הוטעה גם ע"י הבנק וגם ע"י החייב העיקרי, אשר סיפר לו כי מדובר בהלוואה שניטלה לצורך תשלום שכר טרחת עו"ד, כשבפועל ההלוואה נועדה לסלק חובות קיימים.

 

מנגד, טען הבנק כינציגת הבנק, הבהירה לערב מהות הערבות כערבות לחוב קיים. לטענתה, במועד בו ניטלה ההלוואה, לא היו לחייב העיקרי חובות נוספים לבנק, והיא הסבירה להם ברוסית את מהות ההלוואה ווידאה כי הנתבע הבין מה טיבה של ערבותו וכי מדובר בהלוואה לצרכי סילוק חוב קיים בתוספת סכום נוסף לצריכה.

 

בית המשפט דחה את התביעה ופסק כי אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב, חזקה עליו אשר חתם לאור הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא. יחד עם זאת, הכלל כאמור, אינו גורף, קיימים לו חריגים ואף אין בו כדי לפטור את התובע שהוא בנק, מחובותיו ע"פ החוק, למתן הסבר מתאים ביחס למהות המסמכים והשלכות החתימה עליהם. בנסיבות בהן מדובר בערב שהינו עולה חדש, חלה חובה מוגברת על הבנק לוודא כי הערב מודע לתוכן פרטי ומשמעות הערבות עליה חתם. בנסיבות העניין, יש להעדיף את עדויות הנתבע והחייב העיקרי.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי בניגוד לטענת הבנק, יש חשיבות רבה כי הערב יבין האם מדובר בערבות לנוטל ההלוואה שכבר היה מצוי ביתרת חובה והיו לו הלוואות קודמות אשר ממוחזרות, או שמדובר בהלוואה חדשה שנועדה לצורך ספציפי. במקרה דנן, ברור כי הנתבע אשר אינו מבין עברית, אף אינו יודע לקרוא עברית. לפיכך, ולמרות ההלכה בדבר חתימה על מסמך כמשקפת הסכמה לתוכנו, אין ספק כי בהעדר הוכחה להסבר בע"פ שניתן לנתבע, לא ניתן להניח שהנתבע הבין את האמור בסעיפים אשר בצידם חתם.

 

עוד ציין בית המשפט כי במקרה דנן המדובר היה בהלוואה שנועדה להחליף במרביתה חוב קיים. משלא נסתרה גרסת הנתבע כי סבר שההלוואה נועדה לצורך ספציפי, סכום כספי לתשלום לעו"ד ומשלא הוכח באופן פוזיטיבי, כי הובהר לנתבע שהמדובר בהלוואה אשר ברובה נועדה לכסות חוב ולמחזר הלוואות קודמות, הפר הבנק את חובת הגילוי כאמור. חובת הגילוי ביחס למהות החוב לצרכו ניטלה ההלוואה נועדה על מנת שהערב ידע מה הסיכון אליו הינו נחשף בהסכימו לערוב ללווה. בניגוד לטענות התובע בסיכומיו,ההנחה היא כי כאשר ההלוואה נועדה להחליף הלוואה קודמת או לכסות יתרת חובה שכבר נוצרה, הערב חשוף לסיכון מוגבר. המדובר בחובת גילוי סטאטוטורית ומשלא הוכיח התובע כי נתן הסבר לנתבע לעניין החוב לצרכו ניטלה ההלוואה פטור הערב מערבותו.

חוק הערבות אינו דורש קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין החתימה על כתב הערבות ובכל מקרה שלא ניתן הגילוי, יהיה פטור הערב מערבותו. לפיכך, אין בטענה כי הנתבע הוא זה שבחר לא לשאול, או כי היה מסכים ממילא לחתום (הגם שלא הוכחה), כדי להועיל לתובע. החובה המוטלת על הבנק, גם ללא חובת הגילוי הספציפית הקבועה בחוק הערבות, הינה כי הערב יבין את מהות החיוב הנערב לרבות הפרטים הרלוונטיים אשר הערב זכאי להביאם בחשבון עת הוא שוקל האם לערוב לחייב העיקרי, אם לאו.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן