שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

תביעה נגד בנק וכונס נכסים

19.01.2012

רעצ (כ"ס) 15058-01-11 אווה מיהיי עמיחי נ' בנק אגוד לישראל, בבית משפט השלום בכפר סבא, בפני כבוד השופטת רחל קרלינסקי,  ניתן ביום 29 בדצמבר 2011.

 

חובתו של הבנק כלפי לקוחו היא חובה מוגברת ויש הסבורים כי גבוהה היא מאמת המידה המקובלת כחובת תום הלב. חובה זו מתעצמת כאשר היא נבחנת במערכת יחסי "בנק - לקוח" באשר לקוח נוהג לתת אמון מיוחד בבנק, בנציג הבנק הבא עמו במגע וביכולותיו הטכנולוגיות של הבנק.

 

במקרה דנא עתרה המבקשת לקבל רשות ערעור על החלטות רשם ההוצל"פ אשר עניינן פעולות שנקט בהם הבנק לצורך מימוש משכנתא על דירת מגוריה. המבקשת טענv כי במועדים הרלוונטיים למימוש הדירה היא נאלצה לשהות בחו"ל כדי לטפל באמה החולה. אולם, להפתעתה, ולאחר שהעבירה מספר תשלומים על חשבון ההלוואה, במהלך היעדרותה מהארץ, נודע לה כי ההלוואה נפרעה באמצעות מימוש הדירה על ידי המשיב 2 אשר מונה ככונס נכסים. המבקשת טוענת, בין השאר, כי הבנק ידע את מקום מושבה הזמני או לכל הפחות היו בידיו האמצעים ליצירת קשר עמה הואיל וקיים איתה קשר באמצעות דואר אלקטרוני. חרף האמור, נמנע מלהמציא לה את כתבי בית הדין וההחלטות שניתנו במסגרת תיק ההוצל"פ ובפרט את האזהרה המלמדת על פתיחת הליכי הגבייה נגדה.

 

בית המשפט קיבל את הערעור כנגד המשיבים בקובעו כי תכלית קיומו של הטעם מיוחד להארכת מועד נעוצה בקיומו של אינטרס ציבורי להסדרת מערכת ראויה של ניהול משפטים בתוך מסגרת זמנים סבירה וכן בצורך להגן על בעל דין מפני הליך משפטי בחלוף תקופת זמן קצובה על מנת להקנות וודאות ויציבות. אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי על בית המשפט לשקול שיקולים שונים כגון סיכויי ההליך העיקרי, משך האיחור, ציפית הצד שכנגד והכל בהתחשב במכלול נסיבותיו המיוחדות של המקרה שהוטל לפתחו. עוד עולה כי קיים ספק באשר להיותו של הליך תלוי ועומד שגוי כטעם המצדיק הארכת מועד וכי טעות שבדין עשויה במקרים מסוימים להוות טעם לכך. מגמת הפסיקה העכשווית היא להכרה לעיתים בטעות שבדין כטעם מיוחד ואולם אין זהו המצב בענייננו. שומה היה על ב"כ המבקשת לבדוק מהו ההליך הנכון והמתאים ביותר למסכת העובדות שהובאה בפניו ולסעד שבקשה מרשתו. מדובר בבדיקה שאינה מורכבת ולא ב"טעות" מסוג זה ראתה הפסיקה כטעם מיוחד. בבוא ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים של הצדדים נראה כי מדובר גם באינטרס של נושה לגביית חובו וגם של שני צדדים המבקשים לשמור על זכות קנינית במקרקעין.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי חובתו של הבנק כלפי לקוחו היא חובה מוגברת ויש הסבורים כי גבוהה היא מאמת המידה המקובלת כחובת תום הלב. חובה זו מתעצמת כאשר היא נבחנת במערכת יחסי "בנק - לקוח" באשר לקוח נוהג לתת אמון מיוחד בבנק, בנציג הבנק הבא עמו במגע וביכולותיו הטכנולוגיות של הבנק.  כונס הנכסים, אף אם התמנה לבקשת תאגיד בנקאי, מחויב במידת ההגינות, היושר והאובייקטיביות בהיותו ידו הארוכה של בית המשפט ושליחו. בית המשפט למד מקיומן של חובות אלו חזקה כי בנק מכיר את פעולותיו הכספיות של לקוחו ואת מכלול המידע הרלוונטי אליו. בנסיבות העניין, אמנם בדין פתח המשיב 1 את תיק ההוצל"פ אולם לאחר פתיחתו עלה ספק באשר לקיומו של החוב המצדיק העמדת מלוא ההלוואה לפירעון .

 

המשיבים 1-2 בחרו לבצע מסירת אזהרה באמצעות הדבקה על דלת הדירה לאחר שהסיקו כי המבקשת עזבה את הארץ ולא ניתן לבצע המצאה בדרך אחרת. ואולם, מתדפיס משרד הפנים בדבר כניסות ויציאות של המבקשת עולה מפורשות כי המבקשת נעדרת מהארץ מזה מספר שנים וברי כי המצאה בדרך של הדבקה על דלת הדירה אינה עונה על הנדרש. לא זו אף זו, ידיעת המשיבים 1-2 כי המבקשת אינה גרה בדירה מספר שנים והעובדה כי המבקשת יצרה קשר עם נציגת המשיב 1 באמצעות דואר אלקטרוני מספר פעמים במהלך שנת 2008 ובהודעות אלו אשר התקבלו הימנה צוינה כתובתה בהונגריה הטילה חובה על המשיבים 1-2 לפחות לבצע תחליף המצאה בחו"ל או ליידע את המבקשת אודות הליכי הגבייה ולבצע המצאת מסמכים באמצעות רשת הדואר האלקטרונית לכתובת ממנה נשלחו הודעותיה. חובת הבנק כלפי לקוחו נגזרת מהנחת יסוד בדבר האמון אשר נותן הלקוח בכישורי הבנק ויכולותיו הטכנולוגיות. על מוסד בנקאי לבצע כל שיידרש – הן במישור המנהלתי והן הטכנולוגי - על מנת ליצור סינכרון בין נתונים המגיעים לעובדיו במחלקות השונות. חובה היא שעובד מחלקת הגביה יידע את מכלול הנתונים אודות חייבת שמתנהל נגדה הליך מימוש משכנתא אף אם הם מגיעים לידיעתה של עובדת בסניף. כל זאת על מנת למנוע מצב בו החייב יצר קשר עם נציג המשיב 1 באחד הסניפים והתנהל מולו משך מספר חודשים וזאת בלי שהאחרון מיידע את החייב באופן מפורש ומיידי אודות הליכי מימוש נכסו המשועבד. משיצרה המבקשת קשר עם מי מנציגי המשיב 1 – שומה עליו ליידע את המשיב 2 על כך וחובתו של האחרון הייתה ליידע את רשם ההוצל"פ באמור ובאפשרות ליצירת קשר באמצעות דואר אלקטרוני.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי על המשיב 2 שהתוודע לדווח על תשלומים שבוצעו היה לבחון ולבדוק כיצד ובאיזה אופן הועברו התשלומים על חשבון ההלוואה לאחר שנפתח תיק המימוש. היה עליו להתחקות אחר מקור הכספים ולקבל לידיו את חלופת התכתובות בין המבקשת לעובדת הבנק. תנאי מוקדם לנקיטת הליכי גבייה בהוצאה לפועל הוא המצאת אזהרה בפועל בהתאם לכללי ההמצאה שבדין ואילו הידיעה אודות דבר האזהרה יהווה תחליף המצאה רק במקרים חריגים. בחינת שורשיה של גישה זו מעלה כי תכליתה להעמיד את החייב על פתיחת הליכי גבייה בהוצאה לפועל. ככלל יש לאמץ את כלל ההמצאה ואולם אין הוא חזות הכל שכן במקרים חריגים יש לבכר את כלל הידיעה כאשר הדבר מתיישב עם עקרון תום הלב הדיוני ועם פרשנות תכליתית של תקסד"א. תכלית ההמצאה היא הבאה לידיעתו של החייב אודות הליכי הגבייה ותום לב דיוני מחייב את המשיבים 1-2 לעשות כן במאמץ ניכר יותר בנסיבות משעשו.

 

עוד קבע בית המשפט כי במקרה דנן, לא היה מקום להסתפק בהמצאה הפורמאלית הטכנית כאשר קיימת אפשרות להמציא למבקשת מסמכים בדרך נוספת העולה כדי תחליף המצאה. גם במסגרת ביצוע הליכי גבייה יש להימנע ככל הניתן מפגיעה בזכויות חוקתיות של חייב כפי שהן מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המצאת אזהרה הינה חלק מהותי של ההליך המשפטי וחשיבותה של מסירת אזהרה בהליכי מימוש משכנתא נקבעה בשורת פסקי דין כמהלך חיוני ומקדמי לנקיטת הליכי גביה.

 

 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן