שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

נקבע כי הבנק לא היה צריך בנסיבות לנהוג חובת גילוי אשר נדרשה ביחס לממשכן

11.12.2011

ע"א 8510/09 ב נק הפועלים בע"מ נ' אטיה נויברג , בבית משפט העליון, בפני כבוד הש' א.ריבלין, ס. ג'ובראן, נ. הנדל ,  ניתן ביום 24 בנובמבר 2011.

תוקף חתימת המשיבה על התצהיר לא נשלל בשל הפרת חובת הגילוי המוטלת על הבנק. בניגוד לקביעת בית המשפט קמא, הבנק לא צריך היה בנסיבות לנהוג חובת גילוי אשר נדרשת ביחס לממשכן. אולם, לאור מעמדו הנורמטיבי של הבנק, הבנק מחויב לנהוג בהגינות כלפי הבא במגע עימו, אפילו אין ביניהם יחסים חוזיים. אלא שבמקרה דנא הבנק נהג בהגינות הראויה כלפי המשיבה.

 במקרה דנא נדון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי , בגדרו התקבלה תביעת המשיבה לסעד הצהרתי לפיו תצהיר היעדר הזכויות בנכס עליו חתמה המשיבה אינו בר-תוקף משפטי, וכתוצאה מכך המשכנתא הרובצת על הנכס לטובת הבנק אינה חלה על חלקה בנכס.

המשיבה והמנוח נישאו זו לזה בשנת 1969, כאשר היו אלה נישואין שניים עבור שני בני הזוג. המנוח היה אב לשלושה ילדים מנישואיו הקודמים ולמשיבה ילד אחד מנישואיה הראשונים. בני הזוג התגוררו כל חייהם המשותפים בבית בהרצלייה, אשר המנוח רכש בסמוך לנישואיהם (להלן: "הבית"). זכויות הבעלות על הבית רשומות במלואן על שם המנוח. המנוח היה בעליה הבלעדי של חברה בשם יעקב נויברג בע"מ אשר עסקה בייבוא מוצרי מתכת. לימים העביר המנוח את ניהול ענייני החברה לבנו, רון נויברג. בשנת 2001, כאשר החברה מצויה בקשיים כלכליים, המנוח ביקש לסייע לבנו ולכן פנה לבנק לקבלת הלוואה על סך 820,000 ₪ כנגד משכון הבית. מאחר שבני הזוג היו נשואים, הבנק על פי מנהגו, דרש לקבל תצהיר היעדר זכויות במקרקעין חתום על-ידי המשיבה לשם מתן ההלוואה. לטענת המשיבה, המנוח הסביר כי חתימתה נדרשת כדי שיוכל ליטול הלוואה כנגד חלקו בבית. המשיבה הוחתמה על התצהיר בביתה על-ידי עורכת דין שהיא רעייתו של נכד המנוח (להלן: "עורכת הדין"). בסמוך לכך, הוענקה למנוח ולבנו ההלוואה ובמקביל נרשמה משכנתא על הבית. חודשים ספורים לאחר מותו של המנוח ב-21.08.05 בנו חדל לפרוע את ההלוואה. עקב זאת הבנק פתח בהליכים למימוש שטר המשכנתא על הבית בגין הפרת הסכם המשכנתא. על רקע זה, המשיבה הגישה כנגד הבנק תביעה בבית המשפט המחוזי כדי למנוע את תחולת המשכנתא על זכויותיה בבית. הבנק הגיש הודעות צד ג' כנגד המשיבה ועורכת הדין.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור הבנק וקבע כי בצדק נקבע כי המשיבה הבינה את תפקיד המסמך עליו חתמה ואף לפי ההנחה שהמשיבה לא קראה את התצהיר ולא ידעה על מה חתמה – תוקפו עומד בעינו. כלל מוכר הוא שחזקה על אדם החותם על מסמך כי הוא קרא והסכים לתוכנו. אולם, ייתכן מצב בו החזקה אינה חלה על החותם בשל נתונים אישיים כגון גיל, מצב בריאותי או אי ידיעת השפה. לכן, נכון נהג בית המשפט המחוזי בהתייחסו לנתוניה האישיים של המשיבה וכן למהות המסמך שאף היא מעצימה את החזקה במקרה דנא. אף אם המשיבה לא הכירה את תוכן התצהיר – ועולה שכן הכירה – היא מוחזקת כמי שקראה אותו ומחויבת כלפיו.

אולם, בית המשפט העליון לא הסכים עם קביעת בית המשפט קמא, לפיה נשלל תוקף חתימת המשיבה על התצהיר בשל הפרת חובת הגילוי המוטלת על הבנק כלפי המשיבה כמי שמשכנה זכויותיה בבית. סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 2) הרחיב את תחולת חובות הבנק ביחס ללקוחותיו גם כלפי ערבים, ובכללם הממשכנים נכס כערובה לחיוב. אולם, כעולה מעדויות הצדדים, בעת מתן ההלוואה ,הינו הזמן הרלוונטי לבדיקת קיומן של חובות גילוי, הצטייר בפני הבנק מצג לפיו למשיבה אין זכויות בבית. מצג זה נתמך במסמכי רישום המקרקעין שהעידו על בעלות המנוח בלבד ובתצהיר המשיבה. במצב דברים האמור, אין הבנק צריך לנהוג חובת גילוי אשר נדרשת ביחס לממשכן, כלפי אדם שנעדר זכויות בנכס.

עם זאת, בית המשפט ציין כי אין לקבל את עמדת הבנק לפיה החוק אינו מטיל על הבנק חיוב כלשהוא. בית המשפט סבר כי ניתן לזהות אחיזה בפסיקה התומכת בקיומה של חובת בנק כלפי אדם שאינו לקוח, ערב או ממשכן. לגישתו, תפקידו המיוחד והייחודי של הבנק בכלכלה המודרנית ותלות המשק במוסד זה, מקימה דרישה כי בנק ינהג בהגינות כלפי הבא במגע עימו, אפילו אין ביניהם יחסים חוזיים. בית המשפט הוסיף וציין כי במקרה דנא הבנק נהג בהגינות הראויה כלפי המשיבה. הבנק לא מיצה את בדיקת מצב הנכס בהסתמכות על הרישום במרשם המקרקעין. באמצעות התצהיר אשר היה מנוסח בשפה ברורה ובהירה , הבנק ביקש לוודא מול אשת הלווה שהיא מודעת לעסקת המשכון המתבצעת ושאכן לא מדובר בנכס משותף. התנהגות כגון דא עומדת ברף הנדרש בפסיקה ביחס לבת-זוג של לווה, המטיל על הבנק לבדוק ולהתייחס למצב החזקה בפועל בנכס מושא העסקה. המצג שנוצר מכל אלה מקבל משנה תוקף מקום בו התצהיר אושר על ידי עורכת דין מטעמה של המשיבה, אשר תפקידה להבהיר את משמעות התצהיר כראוי.

לפיכך בית המשפט קבע כי תביעת המשיבה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התצהיר הרלוונטי משולל תוקף משפטי, או כי הבנק הפר חובותיו כלפיה, וכתוצאה מכך המשכנתא הרובצת על הנכס לטובת הבנק אינה חלה על חלקה בבית – תדחה.

 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן