שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ביטוח משכנתא - הבנק לא נתן למנוח וללוות הנוספות הסברים כנדרש

מאת: גלעד נרקיס משרד עורכי דין www.narkis-law.com   |   30.10.2011
 

הבנק לא נתן למנוח וללוות הנוספות הסברים בעל פה כדרוש. המסמכים בכתב שערך ומילא הבנק, עליהן מבסס הוא העדר ביטוח חיים למנוח, מטעים ואינם ברי הבנה לבאים בשערי הבנק. משכך, הבנק הפר את חובתיו בכל הקשור ליחסי בנק-לקוח וכן חובותיו כמי ששימש כסוכן ביטוח לצורך ההצטרפות לפוליסת ביטוח החיים כמפורט לעיל ובהתאם, הפר גם את חובת הגילוי והיידוע שרבצה עליו.

תא"מ 58280-05 עזבון רבייב מלך נ' בנק לאומי למשכנתאות, בית המשפט השלום בתל אביב, ניתן על ידי כב' השופטת כוכבה לוי, ניתן ב 16 אוקטובר 2011. פורסם בנבו.

האם חב הבנק למשכנתאות חובה נורמטיבית להודיע ללווים על הזכות להתקשר בפוליסת ביטוח חיים? האם יידע הבנק את הלווים באשר להעדר ביטוח חיים למנוח? האם ניתן בבחינת מעמד הבנק, לגזור גזירה שוות ממעמד של סוכן ביטוח ומכאן להסיק חובותיו בהתאם לחובות סוכן ביטוח, זאת בנוסף לחובות המוטלות עליו ממילא ביחסי בנק לקוח?

האם חב הבנק חובה מושגית נורמטיבית להודיע ללווים על הזכות לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה? כידוע, בבע"א 8905/96, 9358/96 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' רוזנברג [פורסם בנבו] (להלן: "הלכת רוזנברג") דחה ביהמ"ש העליון הטענה לפיה מוטלת על בנק שמעניק הלוואה מובטחת במשכנתא החובה, לעדכן הלווה על זכותו לביטוח חיים במקרה של פטירה כ"פרט מהותי", וקבע בזו הלשון: "המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על בנק שנותן ללקוח הלוואה המובטחת במשכנתא להודיע ללקוח כ"פרט מהותי" שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה. לפיכך, נראה לנו שמסקנותיו של בית המשפט המחוזי אינן מבוססות. לעניין זה אין זה מעלה או מוריד כיצד ינהג הבנק במקרה זה או אחר או בכלל, כשחובה כאמור לא קמה." [ראו בעניין זה: ת"א (שלום ירושלים) 1904/04 כהן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ [פורסם בנבו], ת"א (שלום ב"ש) 8644/98 ירובינסקי נ' בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ [פורסם בנבו], ת"א (שלום נצרת) 5229/01 טבין טקלה נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ [פורסם בנבו], ת"א (שלום ירושלים) 4181/02 כספרוק נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ [פורסם בנבו]]. לטענת הבנק, בהתאם להלכת רוזנברג אינו חייב להציע ללווים או לערוך להם ביטוח חיים ולפיכך לא קמה חובה מושגית ליתן ללווים הסברים באשר לביטוח החיים.

לעניין זה אציין כי הפסיקה איבחנה ההלכה המוזכרת ממקרים שארעו לאחר שהוצאו הנחיות האוצר והמפקח על הבנקים , נושאות הכותרת "הלוואות לדיור, לזכאים, מכספי תקציב" מיום 17.4.1990, לפיהן כאשר מדובר בכספי המדינה, בשונה מכספי הבנק, קמה חובה לבטח כל זכאי בביטוח חיים בגין החזרי הלוואה. וכן ההנחיה שכותרתה : "נהלים למתן הלוואות לדיור". ראו פסק דינו של כב' הש' ק.ורדי הפ 176534/00 (שלום ת"א-יפו) שפיצר דוד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ [פורסם בנבו]: "לטעמי ניתן לאבחן את פס"ד רוזנברג לגבי מקרים שקרו בטרם הוצאו ההנחיות של האוצר ונוהלי המפקח על הבנקים, כשפס"ד רוזנברג התייחס גם לגבי כספים שנטלו לווים מבנק מכספי הבנק ולא מכספי מדינה כמו במקרה דנן, שלגביהם ישנה חובה, מכח הוראות משרד האוצר, לעשות ביטוח חיים לכל זכאי שיקבל הלוואה."

וכן : " עפ"י סעיף 4(א) להוראות המפקח על הבנקים, על הבנק ליתן למבקש ההלוואות, דפי הסבר, בין היתר - (8) - "התנאים לביטוח חיים ולביטוח נכסים, לרבות שיעורי הפרמיות" ובמקרה דנן לא ניתנו דפי הסבר כאמור. הוראות בנק ישראל, מעבר לכך שהמשיב עצמו ראה אותו מחויב לנהוג לפיהם וטוען שפעל כדין ומעבר לכך שלטעמי הן צריכות גם לחייבו, יצרו נורמה של סטנדרט של חובת זהירות סבירה ונורמה של התנהגות כלפי אנשים הפונים למשיב לקבלת הלוואה העולה גם מכוח חובת הנאמנות, חובת הגילוי וחובת תום הלב. אני קובע שנורמות אלו הופרו במקרה דנן ועקב סטייה והפרה של חובות אלו קמה למשיב גם חבות חוזית ו/או נזיקית.

יש להבחין בין ביטוי חובת הנאמנות כלפי לקוח מנוסה הבקיא בעניינים פיננסיים לבין ביטויה כלפי לקוח שהעניינים הפיננסיים זרים לו והוא מסתמך על ייעוצו של הבנק בלבד [ראה ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ, פ"ד נד(2) 162,145 - להלן: "פס"ד גרציאני"].

ביחסי בנק לקוח יש חובת נאמנות של הבנק כלפי הלקוח כשהיקף החובה משתנה עפ"י מקרה ומקרה לפי טיב היחסים, מידת המעורבות של הבנק וגורמים משתנים נוספים (ראה פס"ד גרציאני).

במקרה דנן מדובר במעורבות ברורה של המשיב, מנסח הטפסים ובעל החובה לתדרך, להסביר וליידע את הלקוח באפשרויות שבפניו לגבי עשיית ביטוח חיים, הן לגבי המנוח כלווה נוסף והן לגבי הלווים האחרים, שסביר להניח שאם היו יודעים על כך שניתן לבחור רק שניים מתוך השלושה היו דואגים לכך שבעל היכולת הכלכלית-המנוח יהיה אחד משני הלווים. "

 

האם יידע הבנק את התובעת והמנוח באשר להיעדר ביטוח באמצעות הבנק לאחרון? האם הובהר ללווים כי הם רשאים לבטח המנוח בחברת ביטוח חיצונית? במקרה דנן אני סבורה כי פעילות הבנק כמשווק פוליסות לביטוח חיים קבוצתי ללוויו קרובה במהותה ובהתייחס לחובות הכרוכים בביצועה לפעילות סוכן ביטוח כפי שיפורט.

מסמך "נהלים למתן הלוואות לדיור" מטעם המפקח על הבנקים - המדובר בהוראות נהלים ,החלים על הלוואות לדיור הניתנות על ידי תאגידים בנקאיים .מהם משתמעת חובת הגילוי על פי נהלי בנק ישראל. מעיון במסמך עולה, כי על תאגיד בנקאי ליתן למבקשי הלוואות דפי הסבר המפרטים עניינים שונים לרבות "התנאים לביטוח חיים ולביטוח נכסים, לרבות שיעורי הפרמיות" (סעיף 4(א)(8)).

 

מסקנתי כי לא ניתנו מלוא ההסברים לתובעת, בעלה המנוח ולביתה בעל פה. לא בעברית ולא ברוסית ולא בכלל. ובעיקר לא למשמעות העדר ביטוח חיים למנוח., כי בפועל לא בוטח בביטוח חיים ומשמעות אי הביטוח כאמור.

 

הבנק כסוכן ביטוח - האמנם? בענייננו, אני סבורה כי בבחינת מעמד הבנק יש לגזור גזירה שוות ממעמד של סוכן ביטוח. הבנק פעל כמתווך בין הלווים למבטחת וביצע הפעולות שהביאו ליצירת ההתקשרות בין הצדדים, החתים את התובעת ובעלה המנוח על בקשה להצטרפות להסדר ביטוח חיים ובחן עמידת המנוח בתנאי הביטוח.

לצד חובות הבנק בכובעו כסוכן ביטוח, עומדת מערכת היחסים שבין בנק ללקוח: במרכז מערכת יחסים משפטית זו בין בנק ללקוח קיימות החובות לנהוג בזהירות, בתום לב ובאמון. במתן שירות ללקוח לעתים נמצא הלקוח ביחסי תלות כלפי הבנק בהתבסס על אמון הלקוח בבנק במומחיותו ומיומנותו.

 

 

4678313            

 

5129371

54678313

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן