תא"ק 39280-03-10 בנק הפועלים בע"מ נ' אביגיל טרם, בבית משפט השלום בחיפה, בפני כבוד הרשמת גילה ספראברנע, ניתן ביום 14 באוגוסט 2011.
במקרה דנא נדונה בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעת. בתיק זה הוגשה נגד המבקשת תביעה בגין ערבותה כ"ערבה מוגנת" להלוואה שנטל מי שהוא היום בעלה, מר אלעד גולדשטיין (להלן: "החייב העיקרי"), ולאחר שמוצו ההליכים נגד החייב העיקרי. ההלוואה בסך 60,000 ₪ ניתנה לחייב העיקרי בערבות המבקשת ביום 20/3/07 ונועדה להיפרע ב-48 תשלומים. יתרת החוב בהלוואה הינה 42,301 ₪ נכון ליום 14/1/10.
המבקשת טענה כי לא קיבלה התראה על כוונה לפעול נגדה, כי רישומי הבנק אינם מדוייקים, כי יש טעות בריבית בה היא מחוייבת, ולה לא הסכימה, כי החוזים עליהם חתמה הם חוזים אחידים. עוד טענה המבקשת כי לא קיבלה מהבנק הודעה על אי עמידת החייב העיקרי בהלוואה עד ליום 10/6/08, הבנק לא גילה למבקשת את מצבו האמיתי של החייב העיקרי, טרם חתימתה על ההלוואה, ולהיפך נתן לה להאמין כי מדובר בהלוואה חדשה ל"פיתוח עסק". אמנם המבקשת לא טענה את הטענה "ברחל בתך הקטנה", אך המבקשת טענה כי הוחתמה על המסמכים ללא קבלת הסברים, וללא שהתאפשר לה לקרוא את ההסכמים, וכי הבנק לא יידע אותה במצב חשבונו של החייב העיקרי, ובחקירה הנגדית הוצג כתב התחייבות וערבות, בו נרשם במפורש כי מטרת ההלוואה הינה "פיתוח עסק" ובו לא נרשם כי הערבות הינה לחוב קיים או כי החוב הקיים נפרע או אינו נפרע כסדרו, או כל מידע שיש למלא בסעיף 4 לטופס גילוי מידע לערב, המוכתר "גילוי מידע מהותי". על כן יש יסוד לטענת המבקשת כי לא הובא לידיעתה ע"י הבנק מצבו הכלכלי האמיתי של החייב העיקרי, ועובדה היא כי כבר בסוף דצמבר 2008 היה חייב למשיב עוד כ-200,000 ₪ בנוסף להלוואה נשוא הערבות. אמנם הוצג כי חשבון הבנק נשוא התביעה נפתח באותו מועד בו ניתנה ההלוואה, אך יש לבחון את התנהלות הבנק במתן אפשרות לחייב העיקרי למשוך סכום כה גבוה בנוסף להלוואה בעודו לקוח חדש.
בית המשפט הוסיף וציין כי ספק אם מדובר בחשבון חדש באמת, שכן החייב העיקרי בכתב הערבות הינו אלעד גולדשטיין בעוד שכתב התביעה נגד החייב העיקרי הוגש נגד ג'י לאבס בע"מ ואלעד גולדשטיין, וכך מתחזקת טענת המבקשת לפיה אפשר שלחייב העיקרי היה עוד חשבון בבנק. חיזוק נוסף לכך מובא בנספח שצורף ועיון נוסף בו מגלה כי ביום 30/12/08 שלח הבנק לחייב העקרי ולג'י לאבס בע"מ הודעה על כך שאינם עומדים בהסדר מיום 3/7/08 וסכום הפיגור עומד על 219,553 ₪.
הסיכום הינו כי בפי המבקשת שתי טענות המצדיקות קבלת רשות להתגונן, אך אין להן כימות כספי. הטענות בגינן מתקבלת הבקשה הן כי הבנק לא גילה למבקשת בעת חתימת כתב הערבות את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מסגרת חובותיו ואיפשר למבקש למשוך סכומים העולים בהרבה על סכום ההלוואה, תוך גרימת נזק למבקשת; הטענה השניה היא כי הבנק לא הודיע למבקשת עם תחילת הפיגור בהלוואה כי החייב העיקרי אינו עומד בהתחייבויותיו, וכי היא מוזמנת להיכנס בנעליו ולפרוע את ההלוואה כהוראת סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז -1967.
בית המשפט נתן למבקשת רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבות.