מאחר הבנק לא הסביר למבקש דבר עת החתים אותו כערב להלוואה, לא ציין מהי מטרת ההלוואה, לא אמר לו מה מצבו הכלכלי של החייב ומה מעמדו כערב, הרי הבנק לא עמד בחובת הגילוי כלפי המבקש כערב.בנק הפועלים בע"מ נ' אסטפאן, בבית משפט השלום בחיפה, תא"ק 50781-05-10, בפני כבוד הרשמת גילה ספרא-ברנע, ניתן ביום 03 באוגוסט 2011.
נדונה בקשת רשות להתגונן בפני תביעה נגד ערב. המבקש הינו ערב להלוואה שקובל מר ח'ורי ויסאם, לקוח הבנק (להלן: "החייב") בסך 83,000 ₪, ביום 13/2/06, שנועדה להיות מוחזרת ב-120 תשלומים. המבקש הינו "ערב יחיד" כהגדרתו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967. למרות זאת לא צורף כנתבע לכתב התביעה, שהגיש הבנק נגד החייב ביום 1/7/08. החובה להודיע לערב על אי קיום חוב החייב העיקרי ותוצאותיה נקובות בחוק הערבות, ובכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992. כאמור הבנק לא הציג מכתב כלשהו שהוציא למבקש, ולא הוכח כי נמסר לו.
הטענתו העיקרית של המבקש הינה כי הבנק לא הסביר לו דבר עת החתים אותו כערב להלוואה, לא ציין מהי מטרת ההלוואה, לא אמר לו מה מצבו הכלכלי של החייב ומה מעמדו כערב. במקרה דנא, לא נסתרה טענת המבקש כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי כלפיו כערב, והדבר עולה בבירור מנספחי כתב התביעה. בהלוואה בסכום משמעותי ביותר לעובד מוסך שכיר, 83,000 ₪, לא מצוין בסעיף 2 להסכם ההלוואה מהי מטרת ההלוואה, וגם בטופס גילוי מידע לערב לא ממולא בסעיף 4 דבר בשאלה האם החיוב מחליף חיוב קיים, האם החייב עומד בהתחייבויותיו וכד'. בית המשפט דחה את טענת הבנק לפיה מכיוון שאין מדובר באחת האפשרויות המנויות בסעיף אין חובה למלאו. ראשית, מעיון בהסכם ההלוואה בעניין ההלוואה השניה שקיבל החייב ביום 17/3/08 בסך 5,500 ₪ ומהנסיון ידוע כי תמיד יש להלוואה מטרה. אם לא מדובר בהסדר חוב, הרי שאפשר שמדובר בשיפוץ הבית, ברכישת רכב, כטענת המבקש, או כמקובל בבנקים, כאשר אין מטרה מוגדרת "צריכה שוטפת". גם בטופס גילוי מידע לערב יש מקום לציין "מידע אחר", וזאת לא נעשה. עיון בנספחי כתב התביעה, שצורפו בצורה לא סדורה מגלה כי אין משמעות להחתמת הערב ליד התיקונים, אם הבנק ממילא משאיר את הסעיפים "פתוחים". על כן לא נסתרה טענת המבקש לפיה נאמר לו ע"י החייב כי הוא נוטל את הלוואה לרכישת רכב, וכי הוא הסתמך על כך שיש לבנק בטוחה מתאימה.
בית המשפט קיבל את טענת המבקש כי הבנק הסתיר ממנו את מצבו הכלכלי של החייב, לא גילה לו פרטים רלוונטיים כמו מטרת ההלוואה, ובכך מנע ממנו להגיע להחלטה מושכלת בעניין רצונו לחתום ערבות לחייב. לאור האמור לעיל, בית המשפט נתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה בכל אחת מהטענות: אי קבלת הודעה על אי קיום ע"י החייב, אי מסירת פרטים רלוונטיים אודות ההלוואה, ונדחית בטענות של "לא נעשה דבר", בעניין הטעות בתאריך בסעיף 5 לכתב התביעה ובעניין מתן ההלוואה ברשלנות לאחר ההלוואה בסך 5,500 ₪. הטענות שהתקבלו מעמידות למבקש הגנה בפני מלוא סכום התביעה, ועל כן לא חויב בהפקדה כתנאי.