שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חובת הודעה לערבים באשר לאי תשלום משכנתא

20.06.2011

תא"ק 28436-03-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' סרגיי דוחובניקוב ואח', בבית משפט השלום בבאר שבע, בפני כבוד הרשם עידו כפכפי, ניתן ביום 09 ביוני 2011.

המבקשים עותרים למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 250,000 ₪, יתרת חובה אשר נתבעה לצרכי אגרה , לאחר מימוש נכס עבור רכישתו ניתנה הלוואה בסך   356,000 ₪ ביום 19.10.98 ללווים , אלכסנדר וינינה טרניק . לכתב התביעה צורף תדפיס יתרת הלוואה המעיד כי יתרתה במועד הגשת התביעה עמדה על כ- 273,277 ₪.

המבקשים הינם ערבים להלוואה ומנספחי כתב התביעה עולה לכאורה כי המבקש 1 חתם כערב ביום 25.9.98, על כתב ערבות בסך 356,000 ₪, אשר הסכום תוקן בכתב יד. המבקש 2 חתם לכאורה ביום 2.10.98 על ערבות בסך 324,000 ₪ בלבד. מנספחי ההלוואה הלא קריאים שצורפו לכתב התביעה נראה כי בנוסף, קיימת חתימת הערבים על הסכם ההלוואה עצמו, לכאורה ביום 23.9.98. כבר בשלב זה נראה כי קיים אי סדר מהותי במסמכים המשיב בכל הנוגע לעניינים מהותיים של סכום הערבות ומועד חתימתה אשר נחזה להיות קודם למועד חתימת הלווים על ההלוואה. אי סדר זה נותן משנה תוקף לטענות הערבים שיפורטו להלן.

יוער, כי על פניו הערבות נחתמה לאחר יום 14.5.98, מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות והמבקשים הינם ערבים מוגנים ולפיכך בהתאם לסעיף 29 לחוק הערבות, על המשיב היה לציין בכתב התביעה כיצד חישב את סכום התביעה, לפי הריבית המירבית בחוק הערבות המותרת ביחס לערב, ולא להסתפק   בקציבת סכום התביעה לצרכי אגרה תוך אמירה כי מבוקש לחייב כל מבקש בחצי מסכום התביעה.

בכתב התביעה נטען כי הדירה נמכרה בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח בשנת 2006, וכי לתובע התברר כי הלווים עזבו את הארץ.

המבקש 1 טען כי סכום התביעה לא חושב בהתאם להוראות חוק הערבות, לא ניתנו פרטים ביחס למכירת הדירה ולא נמסרו למבקשים הודעות בדבר אי עמידת הלווים בתשלומי ההלוואה בניגוד לסעיף 26 א' לחוק הערבות. לטענת המבקש עלה לארץ ביום 2.7.98, באמצעות משרד תיווך זומן לחתום על מסמכים מבלי שידע את טיבם. לטענתו, המתווך אף ארגן לו עבודה, ממנה פוטר לאחר 3 חודשים ומסר לו טפסים ריקים לחתימה. לטענתו חתם מול המתווך ולא במשרדי הבנק וברשותו מסמכים השונים מהמסמכים שמחזיק הבנק בהם לטענתו הושלמו פרטים ללא ידיעתו. המבקש 2 טען טענות דומות ביחס לסכום התביעה וחישובה. לטענתו, חתם על ערבות בסך 324,000 ₪, כאשר ההלוואה על סך 356,000 ₪, ולא הבין את טיבם של המסמכים עליהם חתם. לטענתו עלה לארץ ביום 21.6.98, ולא הכיר את הערב הנוסף. לטענתו קיים חשש כי נפל קרבן בידי עסקנים אשר ידעו כי ללווים אין כל רצון להישאר בארץ ועיקר הכספים של ההלוואה היו כספי מדינה. 

המבקשים נחקרו חקירה ממושכת על ידי ב"כ המשיב, אולם בניגוד לעמדת המשיב החקירה והמסמכים אשר הוצגו במהלכה, רק חיזקו לטעמי את טענות המבקשים והטילו צל כבד על התנהלות המשיב בכל הנוגע למתן ההלוואה ואופן פירעונה לאחר מכן. מחקירת המבקש 1 לא נסתרה טענתו כי חתם על מסמכי הערבות, לא בסניף הבנק . מהחקירה עלה כי המבקש 1 נטל בעצמו הלוואה עקב רכישת דירה בהסכם מיום 4.8.98. המבקש נטל הלוואה במועד לא ברור מהמסמכים , אולם מהודעת המשכון עולה לכאורה כי המשכון בוצע ביום    23.9.98. הערב להלוואה שנטל המבקש 1 בעצמו היה המבקש 2 בתיק זה, וזאת לכאורה בחתימה מיום 16.10.98.

כאמור לעיל, המועד בו חתם המבקש לכאורה כערב בתיק זה, הינו 25.9.98, וההלוואה נשוא תיק זה, ניתנה ביום 19.10.98, עולה כי חקירת המבקש 1 חיזקה את טענתו כי כל המסמכים עליהם נדרש לחתום הובאו בפניו בערבוביה, במועדים לא ברורים ובמקומות לא ידועים ולא נסתרה טענתו כי לא חתם על הערבות בסניף הבנק. לאור התמונה העובדתית המצערת העולה מהתנהלות המשיב, עולה חשש כבד לעצימת עיניים מול התנהלות המתווכים ולכל הפחות לרשלנות באי בדיקת טיב ידיעתם של הערבים אודות המסמכים עליהם נדרשו לחתום.

לא ניתן לשלול את הטענה כי בנסיבות כאמור, סבר המבקש כי המסמכים שחותם הינם עבור דירה שרכש הוא בעצמו, ולכל הפחות היתה חובה על המשיב לוודא כי מודע הוא לטיב ההתקשרות עם הבנק. 

אכן, ככלל אדם לא ישמע בטענה כי לא יודע טיבו של מסמך שעה שלא טרח לקרוא תוכנו, אולם בנסיבות המקרה דנן יכול ותעמוד למבקשים טענה כי סברו כי טיבו של המסמך עליו חתמו שונה באופן בסיסי ממה שהיה בפועל. גם החקירה אשר התמקדה בשאלה אם במועד זה או אחר נשלחו למבקשים התראות והודעות על אי עמידת הלווים בתשלומים לא סתרה את טענותיהם כי לא נמסר להם מבעוד מועד הודעה על אי עמידת הלווים בתשלומים. 

מכתבים ממאי  2008, לאחר מכירת הדירה ומכתב בודד לאחר יצירת חוב פיגורים של כ- 32,000 ש"ח, גם אם נמסרו למבקשים, אינם מרפאים את הפגם בהתנהלות המשיב בכל הנוגע לאופן מימוש הדירה. המשיב לא יוצא ידי חובתו במשלוח הודעות סתמיות לערבים, ועליו לוודא כי מודעים הם לאי התשלומים וכן לפתיחת תיק ההוצאה לפועל למימוש הנכס ולהליכים אשר ננקטים בו.

הוא הדין ביחס לקו החקירה ביחס ליכולתם הכלכלית של המבקשים. גם אם המבקשים לא יכלו לשלם במקביל את תשלומי המשכנתא של הלווים, אין הדבר פוטר את המשיב מהחובה ליידע אותם בזמן אמת על אי התשלומים מטעם הלווים.

פועל יוצא מהאמור לעיל, הוא כי יש לקבל את הבקשות למתן רשות להתגונן מטעם המבקשים. המבקשים הציגו יותר מהגנה לכאורה והטילו ספק בזכותו של המשיב להיפרע בגין מלוא החוב נשוא התביעה.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן