בנק הפועלים בע"מ נ' רודיאו ברזיל בע"מ בע"מ, בבית משפט שלום בירושלים, ת"א 10243/03, בפני כבוד השופטת עירית כהן, ניתן ביום 01 במרץ 2011.
אילן שטרית היה ידידו של גבריאל קטרון והם היו אמורים לנהל יחד עם יניב קטרון עסקי יבוא בשר ועץ באמצעות רודיאו ברזיל. רו"ח ניסן כספי שימש כרואה החשבון של החברה.ביום 14.4.02 שלח רואה החשבון ניסן כספי הודעה לבנק הפועלים בה ביקש להנפיק עבור רודיאו ברזיל 10 פנקסי שיקים, וזאת מבלי שהוסמך לכך על ידי רודיאו ברזיל. סניף הבנק הנפיק 10 פנקסי שיקים והעביר אותם לרו"ח כספי, או לאילן שטרית. פעולתו של הבנק נעשתה בניגוד לדין ובניגוד לאמור במסמכי פתיחת החשבון. אילן שטרית עשה שימוש בחלק מפנקסי השיקים תוך זיוף החתימה של גבריאל קטרון. השימוש נעשה לצרכיו הפרטיים או לצרכים של אחרים, בלא קשר לפעילות המסחרית של החברה. אילן שטרית הודה בפני האחים קטרון כי זייף את חתימתו על גבי השיקים. הבנק כיבד את השיקים שנמשכו מהחשבון. הבנק התרשל ונהג בניגוד לחוק ולתנאי פתיחת החשבון בכך שהנפיק פנקסי שיקים למי שלא היה מוסמך לכך וכיבד שיקים מזויפים.
אין מחלוקת כי גבריאל היה בתקופה הרלבנטית מורשה החתימה היחיד של החברה בבנק. לפי תצהירו של גבריאל, מדי פעם הוא הגיע לישראל וחתם לפי הצורך על שיקים של החברה 7. גבריאל קטרון מכחיש כי הוא חתם על השיקים נשוא התביעה. לטענת התובעים אילן שטרית הוא שזייף את חתימתו של גבריאל על גבי השיקים. תיק מונתה מומחית לכתב יד, ולאחר ההסברים שנתנה המומחית והדגמת ההבדלים על גבי ההגדלות שערכה, גם בית המשפט יכול היה לראות את ההבדלים בין החתימות ולהבחין בין החתימה של גבריאל קטרון ובין החתימה האחרת. נקבע כי העובדה שגבריאל קטרון כותב את שמו ללא האות י', ואילו על גבי השיקים נכתב השם "קיטרון" עם האות י', תמכה בטענה שלא גבריאל הוא שחתם על גבי השיקים. עוד נקבע כי העובדה ששיקים רבים נמשכו לצרכים פרטיים של אילן שטרית תמכה גם היא בטענה שאילן שטרית הוא זה שחתם עליהם.
מהראיות עולה כי אילן היה, אמנם, המנהל של העסק בארץ, אולם הוא היה חלק ממסגרת שכללה חשבון בנק עם זכות חתימה רק לגבריאל קטרון, וכי כאשר ביקש גבריאל קטרון לאפשר לאילן לפעול בחשבון הוא השאיר לו פנקס שיקים עם שיקים חתומים על ידו על החלק. מהראיות אף עולה כי כאשר ביקשו האחים קטרון לתת ליניב זכות חתימה, נעשה הדבר בצורה מסודרת, כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון רודיאו ברזיל בעניין זה. העובדה שגבריאל עצמו חתם על מספר שיקים מהפנקסים החדשים תומכת אף היא בכך שהוא לא אישר לאילן שטרית לחתום בשמו, שכן אם היה מאשר לאילן שטרית לחתום בשמו, לא היה צורך בהחתמתו על שיקים אלה. אני דוחה, אפוא, את טענת רו"ח כספי לפיה גבריאל קטרון הרשה לאילן שטרית לחתום על גבי השיקים בשמו.
בחקירה הנגדית השיב גבריאל קטרון כי התובעים דורשים פיצוי בגין אותם שיקים אשר הוצאו שלא למטרות החברה (עמוד 20 לפרוטוקול). ב"כ התובעים חזר על כך גם בסיכומיו. לטענת הנתבעים, על התובעים להוכיח, כחלק מעילת התביעה, אילו שיקים הוצאו שלא למטרות החברה ומאחר והם לא עמדו בנטל זה, יש לדחות את התביעה.
כפי שאפרט להלן, אינני מקבלת את עדותו של אילן שטרית לפיה השיקים שהוצאו בהקשר של עסקת "עוף ראשון" קשורים לעסקי החברה. כמו כן אינני מקבלת את טענתו לפיה הוא היה זכאי לקבל מהחברה משכורת ורווחים, ולכן כל השיקים אשר נמשכו לפקודת נושים של "עוף ראשון" או לצרכיו הפרטיים של אילן שטרית אינם בגדר שיקים שנמשכו לטובת החברה.
כאמור, גבריאל קטרון היה בתקופה הרלבנטית מורשה החתימה היחיד בחשבון. רק על פי בקשתו אמור היה הבנק להנפיק פנקסי שיקים ורק לו, או למישהו מטעמו, אמור היה הבנק למסור את הפנקסים. אין מחלוקת כי בעקבות בקשת משרדו של רו"ח כספי, הנפיק הבנק 10 פנקסי שיקים. הבנק התרשל כאשר הנפיק לבקשת רו"ח כספי את פנקסי השיקים, למרות שרו"ח כספי אינו מורשה חתימה בחשבון החברה ולא היה לו יפוי כוח לפעול בחשבון. גם ביחס למסירת השיקים מוטלת על הבנק אחריות.
די ברשלנות הבנק בהנפקת השיקים ובמסירתם למי שאינו מורשה חתימה כדי להטיל עליו חבות, גם אם לא התרשל בשלב של כיבוד השיקים, ביחוד לאור הקשיים שבפניהם עומד פקיד הבנק בשעה שהוא שוקל האם לכבד את השיק, אשר עליהם הצביע ב"כ הבנק בסיכומיו.
בנסיבות המקרה התרשל הבנק גם בעת כיבוד השיקים. כפי שעולה מהראיות, גבריאל קטרון אינו מאיית את שם משפחתו עם האות י' לאחר האות ק' ואילו בחתימות על גבי השיקים המזויפים מופיעה האות י', לאחר האות ק'. ניתן היה לצפות כי פקיד הבנק ישים לב לשינוי זה בחתימה, בבואו להחליט האם לכבד את השיקים.
ביחסים שבין התובעים ובין הבנק, מוטל האשם המוסרי בראש ובראשונה על הבנק, אשר הנפיק שיקים ללא אישור התובעים ובכך אפשר את מעשיו של שטרית. התובעים לא נתנו לאילן שטרית או לרו"ח כספי הרשאה ראשונית לעשות כל פעולה שהיא בחשבון. נהפוך הוא, לכולם היה ברור כי גבריאל קטרון, ובשלב מאוחר יותר גם יניב קטרון, הם מורשי החתימה היחידים בחשבון. גבריאל קטרון מסר, אמנם, לאילן שטרית שיקים חתומים, אולם מדובר בשיקים מפנקס אחר, ואין קשר בין התנהגותו ביחס לשיקים אלה, ובין האחריות שיש להטיל עליו בשל אותם שיקים שכלל לא ידע שהוזמנו. התובעים, כמו הבנק וכמו רו"ח כספי, סמכו על אילן שטרית ועל דיווחיו. לא די בהלוואה שלקחו האחים קטרון באוקטובר 2002, כדי לבסס את הטענה שהם ידעו או שהיה עליהם לדעת על יתרת החובה. אידך, התובעים לא בדקו את מצב החשבון כלל, ואפשרו משיכה של מעל מאה שיקים מזויפים מיולי 2002 ועד יוני 2003 ובגין מחדל זה יש לייחס להם אשם תורם בשיעור של 20% בכל הנוגע ליחסים בינם ובין הבנק.
הבנק חוייב לשלם לתובעים סכום של 735,179 ₪ (הסכום הנו לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 20%).