שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד לשמיעת הערעור

09.12.2008

ע  8511/08 פליקס כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בבית המשפט העליון, בפני כבוד השופט א' א' לוי, ניתן ב 07.12.08

 

המבקש חתם על כתב ערבות להבטחת כל חוב של חברת כאוס מעצבים בע"מ (להלן: "כאוס"), עד לסכום של 1.8. מיליון ש"ח. בהמשך, נקלעה כאוס לקשיים כספיים ניכרים. המבקש הגיש בקשה ליתן לו רשות להתגונן, בה טען כי הוא מתקשה בקריאה;  הוא הוחתם על כתב הערבות מבלי שניתנה לו הזדמנות לקרוא אותו, תוך שהוטעה על ידי אחד השותפים האחרים אשר ציין בפניו כי הערבות נועדה להבטיח שחרור סחורה מהנמל; לא הובהרו לו עד תום התנאים שנכללו בכתב הערבות.

 

הבקשה לרשות להתגונן, נדחתה. נקבע, כי מכוח ההלכה הפסוקה על המבקש רשות להתגונן מוטל הנטל להוכיח כי בידו הגנה לכאורה מפני התביעה. ברם, בעניינו של המבקש ההסכם שבין הצדדים מגדיר את סכום החוב, מסדיר את הערבויות האישיות, ובשוליו אישר המשיב כי קרא את ההסדר והסכים לאמור בו. עוד צוין, כי המשיב לא שכנע את בית המשפט כי נפל פגם בהודאתו, הואיל והיא אינה משקפת את המוסכם בין הצדדים, או כי ניתנה תחת לחץ או כפייה. בנוסף צוין, כי מועד ההסדר לפירעון החוב עומד נגד גרסת המבקש לפיה הוא היה ערב למשלוח בודד אחד של כאוס ולא לכלל חובותיה; כי בפני בית המשפט הונחו מסמכים רבים שיש בהם כדי להעיד על מחויבותו של המבקש לחובותיה של כאוס; כי הוא אישר את חתימתו של כל המסמכים האמורים; וכי בחקירתו הודה המבקש בכך שהוא חתם על הערבות שעה שידע כי כאוס נתונה בקשיים כלכליים. לבסוף צוין, כי טענות המבקש ביחס לכך שהסתבכותו נובעת מרצונו לסייע לבניו – שהיו מעורבים בעסקיה של כאוס – אינה יכולה לפטור אותו מערבותו ואף בה אין כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. נוכח האמור נקבע כי המשיב רשאי לפעול למימוש העיקולים. בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחתה.

 

המבקש הגיש ערעור, ועמו בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו. בגדרי הבקשה הוא מעלה, למעשה,

 

  

את אותן טענות שנטענו בפני בית המשפט המחוזי. נטען, כי אם ביצוע ההחלטה לא יעוכב, ייגרם לו נזק בלתי הפיך הואיל והוא עתיד להיות מפונה מדירתו, שהיא רכושו היחיד.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, במובן זה שהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד המבקש בכללותם לא יוקפאו, אולם האפשרות לפנותו מדירת מגוריו או לשנות את מצב הזכויות בה תימנע עד להכרעה בערעור. כפי שצוין לא אחת, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה או פסק-הדין, והדברים אמורים ביתר שאת מקום בו מדובר בחיוב כספי (ע"א 7502/08 שלום נ' שי גרנות – כונס נכסים קבוע (לא פורסם, 30.11.2008) פסקה 10 להחלטתה של השופטת נאור; ע"א 7725/08 ורסצ'ה 83 בע"מ נ' Gianni Versace S.P.A ׁ(לא פורסם, 22.9.2008)).

 

כך או כך, בית-המשפט יורה על עיכוב ביצוע של החלטה או של פסק דין בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור להתקבל, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. בנסיבות המקרה שלפני, אין לומר כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, הואיל והכרעתו של בית-משפט קמא הייתה עובדתית בעיקרה וכידוע, הנטייה להתערב בממצאים מסוג זה היא מצומצמת ביותר. מאזן הנוחות מחייב את קבלת הבקשה.

 

אכן, המשיב הוא מוסד פיננסי, ולכאורה, ככל שהערעור יתקבל, יוכל המבקש לקבל את הסכומים ששילם על חשבון החוב. מאידך, פינויו של המבקש מדירת מגוריו – ומכירתה בידי המשיב לצד שלישי – עלולה לגרום תוצאה בלתי הפיכה (ע"א 8519/06 יעקב נ' גכמן (לא פורסם, 10.4.2007); ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 18.4.05)). בנסיבות אלו, הוחלט לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהורות כי עד להכרעה בערעור, לא ייעשה כל שינוי במצב הזכויות בדירת המגורים של המבקש והוא לא יפונה ממנה. הצו הזמני יותנה, אפוא, בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסך 50,000 ש"ח להבטחת נזקי הבנק אם הערעור יידחה.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן