ת"א 037828/04 בנק הפועלים סניף הרצליה נ' לוי(לאווי) יעקב, בית משפט השלום תל אביב-יפו , כב' השופט שטרק פאול 23/01/2007

לטענת הנתבע, לא עקב אחר המתרחש בחשבונו בתקופה בה הצטבר החוב בתוספות ריבית פיגורים, כיון שישב שבעה על מות אימו ז"ל וקודם לכן סעד את אביו, וזאת בסמוך לחודש אוקטובר  2003. לטענתו, לא עלה ביד הבנק להוכיח את חישוב החוב והריביות, כי נעשו כדין וכי אין  להסתמך על דפי חשבון הבנק. לטענת הנתבע הוא אולץ על ידי הבנק לקחת הלוואה לכיסוי חובות אחרים. הנתבע גורס שהיה על הבנק להתייחס אליו כלקוח מועדף. משמעות הדבר הטבות בריביות, קביעת מסגרת אשראי. על אף שעל הלקוח להגיע לסניף הבנק ע"מ לסדר את הענין. הנתבע מלין על כן שהתובע לא מימש ערבות אשר הופקדה בבנק, לצורך כיסוי חובותיו במועד המתאים. 

בית המשפט פסק כדלקמן:

האם ניתן להסתפק ברישומי הבנק בעניין דנן? התשובה חיובית (וראה קדמי על הראיות חלק שני ע' 8-836 – מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003). לפי סעיפי 35 עד 39 לפקודת הראיות, רישום בספרי הבנק מהווים חריג לסייג לעדות ע"פ שמועה, לכן, דפי החשבון מהווים ראיה קבילה ועצמאית לכל דבר. (עם זאת, ראה ע"א 688/85 הילולים ובנק מזרחי, פד"י מה(3) 13) אין במעמד דפי חשבון בנקאיים כדי למנוע מצב כלשהו להביא ראיה הסותרת החוב. בעניין דנן, נטל השכנוע מוטל לכתפי הנתבע בכל שמעלה החישובים ע"י הבנק. מדובר במספרים וחישובים שנחשבו במהלך ניהול עסק תקין ובר פיקוח ממשלתי, לכן כראשית ראיה ניתן להסתמך עליהם. לעומת זאת ניתן לתקוף את מהימנות אותם דפים. כך לא נעשה בענין דנן. הנתבע מסתמך על טענות בעלמא וכנגד החישובים מבלי להביא ראיה כלשהי לסייע לביהמ"ש לבחון את אמינות החישוב.

שאלה מרכזית הינה האם היה על התובע לייחס לנתבע מעמד של "לקוח מועדף". זה מבלי שהלקוח עצמו פנה לתובע בענין העדר מסגרת אשראי מוסכם ונראה, כי בעצמו לא טרח לחדש את הקשר עם הבנק. בעבר היה לנתבע פקדון בסך מליון ₪ בבנק התובע. אי לכך היה לקוח מועדף. אולם בתקופה האמורה הפסיק הנתבע הפסיק להחזיק בפקדון אצל התובע וחדל מלהיות "לקוח מועדף". בעדותו, יוצא הנתבע בהנחה שלנוכח הקשר שנוצר במרוצת השנים עם התובע, היה אמור הבנק "לדעת" שהוא עתיר נכסים ויש בכל זאת להתייחס אליו כלקוח מוערך ומועדף. הנחה שלמעשה, אין בבסיסה כל עיגון עליו ניתן להתבסס.

הנתבע לא נקט בשום פעולה כדי לטפל בעניינו אצל התובע ואפילו לא טרח להסדיר לעצמו מסגרת אשראי המחייבת לפני הטבות בקביעת שיעור ריבית.

הנתבע טוען, כי מנהל סניף הבנק התחייב ב"הסכמה מכללא" בעניין הטבות בריבית. אולם בסופו של דבר הנתבע לא העלה טענה זו בתצהיר עדות ראשית ומדובר בטענה ערטילאית ללא חיזוקים.

לא יעלה על הדעת, שניתן לנהל חשבון בנק בשלט רחוק בשיחות טלפון ומבלי לישם הבטחות והתחייבויות של הצדדים בכתב, ומכאן, מה לבוא וליילין?! ברור שאין הבנק בחזקתו של הנתבע וההפך. על כל צד לוודא מי מחוייב מבחינתו והאם הדברים מתנהלים כראוי.  מכל מקום, נטל הראיה לטענה זו מוטלת לפתחו של הנתבע. הנתבע לא הצליח להרים את נטל השכנוע ומשכך, דין טענותיו להדחות.

ביהמ"ש מקבל את טענתו של הנתבע לקשיים בחייו בשנת 2003, סביב תאריך פטירת אמו. הנתבע היה שרוי במצב נפשי קשה, אך עיסוקו של הנתבע בעניינים משפחתיים אינו פוטר אותו כלפי הבנק בעניין ניהול חשבונו ופרעון חובותיו. סיכומי הנתבע מבוססים על השערות אך אינן מוכחות והן טענות בעלמא. משכך, מקבל  ביהמ"ש את מסמכי הבנק כראיה מוצקת, שהרי לא די בנטען על ידי הנתבע כדי למנוע את רוע הגזרה בענין החוב וחישוב פיגורים וריבית ללא מסגרת אשראי.

בתי המשפט

פסק דין

רקע עובדתי:

1.         ביום 12.5.04 הגיש בנק הפועלים בע"מ – סניף הרצליה (להלן: "התובע"), כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד מר לאווי יעקב (להלן: "הנתבע"), לקוח של  התובע, בגין חוב בעו"ש ובכרטיסי אשראי בחשבונו של הנתבע, בסך של 34,792 ₪.

2.         ביום 8.6.05, בהתאם להסכמת הצדדים נתן כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר רשות להתגונן לנתבע וזאת בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת ביהמ"ש.

טענות הנתבע:

3.         לטענת הנתבע, לא עקב אחר המתרחש בחשבונו בתקופה בה הצטבר החוב בתוספות ריבית פיגורים, כיון שישב שבעה על מות אימו ז"ל וקודם לכן סעד את אביו, וזאת בסמוך לחודש אוקטובר  2003.

לטענתו, לא עלה ביד הבנק להוכיח את חישוב החוב והריביות, כי נעשו כדין וכי אין  להסתמך על דפי חשבון הבנק.

4.         לטענת הנתבע הוא אולץ על ידי הבנק לקחת הלוואה לכיסוי חובות אחרים.

5.         הנתבע גורס שהיה על הבנק להתייחס אליו כלקוח מועדף. משמעות הדבר הטבות בריביות, קביעת מסגרת אשראי. על אף שעל הלקוח להגיע לסניף הבנק ע"מ לסדר את הענין.

6.         הנתבע מלין על כן שהתובע לא מימש ערבות אשר הופקדה בבנק, לצורך כיסוי חובותיו במועד המתאים. 

טענת התובע:

7.         הבנק מסתמך על דפי חשבון הבנק אשר מהווים ראיה קבילה ועצמאית לקיומו של חוב וכך לחישוב הריביות.

8.         אשר לכרטיס האשראי, אין ראיה מטעם התובע כנגד החיובים ו/או חישוב ריבית על יתרה לתשלום.

דיון

9.         האם ניתן להסתפק ברישומי הבנק בעניין דנן?

            התשובה חיובית (וראה קדמי על הראיות חלק שני ע' 8-836 – מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003).

            לפי סעיפי 35 עד 39 לפקודת הראיות, רישום בספרי הבנק מהווים חריג לסייג לעדות ע"פ שמועה, לכן, דפי החשבון מהווים ראיה קבילה ועצמאית לכל דבר. (עם זאת, ראה ע"א 688/85 הילולים ובנק מזרחי, פד"י מה(3) 13) אין במעמד דפי חשבון בנקאיים כדי למנוע מצב כלשהו להביא ראיה הסותרת החוב.

            בעניין דנן, נטל השכנוע מוטל לכתפי הנתבע בכל שמעלה החישובים ע"י הבנק.

            מדובר במספרים וחישובים שנחשבו במהלך ניהול עסק תקין ובר פיקוח ממשלתי, לכן כראשית ראיה ניתן להסתמך עליהם. לעומת זאת ניתן לתקוף את מהימנות אותם דפים.

            כך לא נעשה בענין דנן. הנתבע מסתמך על טענות בעלמא וכנגד החישובים מבלי להביא ראיה כלשהי לסייע לביהמ"ש לבחון את אמינות החישוב.

10.        הנתבע בסיכומיו מזכיר ערבויות אשר הופקדו בבנק, אך לענין זה לא קמה  התייחסות בתצהיר העדות הראשית של הנתבע ולא הוגשו ראיות כדין.

            כמו כן, אין בפני כל ראיה, שהתובע פעל בחוסר תום לב או בניגוד לנוהל תקין בענין הערבויות. ומשכך, נדחית טענה זו.

11.        שאלה מרכזית הינה האם היה על התובע לייחס לנתבע מעמד של "לקוח מועדף". זה מבלי שהלקוח עצמו פנה לתובע בענין העדר מסגרת אשראי מוסכם ונראה, כי בעצמו לא טרח לחדש את הקשר עם הבנק.

            בעבר היה לנתבע פקדון בסך מליון ₪ בבנק התובע. אי לכך היה לקוח מועדף. אולם בתקופה האמורה הפסיק הנתבע הפסיק להחזיק בפקדון אצל התובע וחדל מלהיות "לקוח מועדף".

12.        בעדותו, יוצא הנתבע בהנחה שלנוכח הקשר שנוצר במרוצת השנים עם התובע, היה אמור הבנק "לדעת" שהוא עתיר נכסים ויש בכל זאת להתייחס אליו כלקוח מוערך ומועדף. הנחה שלמעשה, אין בבסיסה כל עיגון עליו ניתן להתבסס.

13.        הנתבע לא נקט בשום פעולה כדי לטפל בעניינו אצל התובע ואפילו לא טרח להסדיר לעצמו מסגרת אשראי המחייבת לפני הטבות בקביעת שיעור ריבית.

            הנתבע טוען, כי מנהל סניף הבנק התחייב ב"הסכמה מכללא" בעניין הטבות בריבית. אולם בסופו של דבר הנתבע לא העלה טענה זו בתצהיר עדות ראשית ומדובר בטענה ערטילאית ללא חיזוקים.

14.        לא יעלה על הדעת, שניתן לנהל חשבון בנק בשלט רחוק בשיחות טלפון ומבלי לישם הבטחות והתחייבויות של הצדדים בכתב, ומכאן, מה לבוא וליילין?!

            ברור שאין הבנק בחזקתו של הנתבע וההפך. על כל צד לוודא מי מחוייב מבחינתו והאם הדברים מתנהלים כראוי.  מכל מקום, נטל הראיה לטענה זו מוטלת לפתחו של הנתבע. הנתבע לא הצליח להרים את נטל השכנוע ומשכך, דין טענותיו להדחות.

15.        ביהמ"ש מקבל את טענתו של הנתבע לקשיים בחייו בשנת 2003, סביב תאריך פטירת אמו. הנתבע היה שרוי במצב נפשי קשה, אך עיסוקו של הנתבע בעניינים משפחתיים אינו פוטר אותו כלפי הבנק בעניין ניהול חשבונו ופרעון חובותיו.

16.        סיכומי הנתבע מבוססים על השערות אך אינן מוכחות והן טענות בעלמא. משכך, מקבל  ביהמ"ש את מסמכי הבנק כראיה מוצקת, שהרי לא די בנטען על ידי הנתבע כדי למנוע את רוע הגזרה בענין החוב וחישוב פיגורים וריבית ללא מסגרת אשראי.

17.        בהעדר ראיה שהבנק פעל בניגוד לניהול תקין ובתום לב, דין טענות הנתבע להדחות.

סיכום:

18.        דינה של התובענה להתקבל במלואה.

            הנני מחייב את הנתבע לשלם את החוב המסתכם בסך 56,893 ₪ (ראה סיכומי התובע) בתוספת 10,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד.

            הסך של 34,792 ₪ אשר הופקד כתנאי למתן רשות להתגונן (ראה החלטה מיום 7.12.04)  יחולט לטובת התובע וההפרש ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל.

            סיכומים כאמור ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד פרעון בפועל.

ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ז (23 בינואר 2007) בהעדר הנ"ל.