תא 001618/02 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ברוך יגרמן, בית משפט מחוזי תל אביב-יפו, בפני כב' השופטת ברון צפורה, ניתן ב- 14/11/2006
עניינו של פסק דין זה בשאלה אחת והיא: האם כתב ערבות, עליו חתם הנתבע, נכנס לתוקף- אם לאו. ביום 1.7.94 נחתם בין הבנק ובין החברה חוזה דיביטורי כללי. ביום 19.11.96 הוגשה בבית משפט זה בקשה לפירוקה של החברה, ע"י בנק המזרחי בע"מ. ביום 16.6.97 הוגשה בקשה לאישור פשרה והסדר נושים בעניינה של החברה ולמינויו של עו"ד א. לזר כנאמן לביצוע הסדר הנושים. הבנק היה בין נושי החברה, אשר הייתה חייבת לו כספים בגין יתרת אשראי בלתי מסולקת. באותה עת היו מנהלי החברה, טל יגרמן- בנו של הנתבע (להלן: "טל") ומאיר דוד, ערבים לחובות החברה כלפי הבנק בערבות אישית.
הבנק הודיע, כי יסכים להסדר הנושים המוצע רק אם תינתן לו ערבות אישית להבטחת תשלום יתר חובותיה של החברה, שלא ישולמו ע"י החברה במסגרת הסדר הנושים. אשר על כן, חתם הנתבע, ברוך יגרמן, אביו של טל, על כתב ערבות מתחדשת, על פיו הוא ערב לכל חובות החברה לבנק עד לסכום של 1,583,000 ₪ (להלן: "כתב הערבות"). במעמד החתימה על כתב הערבות המציא הבנק לברוך מסמך, שבו הוסכם, כי כתב הערבות יכנס לתוקף אך ורק אם וכאשר טל יופטר מערבותו עם "הצלחת ההסדר", כמשמעו של מונח זה בהסדר. הסדר הנושים המוצע לא אושר ע"י בית המשפט.
לגרסת ברוך, ערבותו אמורה הייתה להיכנס לתוקף רק כאשר טל יופטר מערבותו, עם ביצועו של הסדר הנושים. לטענתו, הסדר הנושים כלל לא בוצע ולפיכך ערבותו של טל לא פקעה וערבותו כלל לא נכנסה לתוקף ועל כן דין התביעה נגדו להידחות.
לגרסתו, הוא הסכים לחתום על כתב הערבות לאחר שהוסכם בינו ובין מנהל הבנק, כי בכל מועד שהוא לאחר ביצועו המוצלח של הסדר הנושים, הבנק לא ינקוט נגדו בהליכים משפטיים כלשהם, בגין כתב הערבות, בטרם ומבלי שיפנה אליו קודם, יודיע לו כי ההסדר בוצע וכי ערבותו של טל פקעה וערבותו נכנסה לתוקף במקומה ויציע ויאפשר לו להחליף את ערבותו בערבות טל.
לצורך הכרעה בשאלה, האם טל הופטר מערבותו והאם ערבות ברוך נכנסה לתוקף, יש לפנות לכתב הערבות, תוך התחקות אחר כוונתם ואומד דעתם של הצדדים, כפי שהם משתקפים מלשון ומהנסיבות החיצוניות לו, ואל הסדרי הנושים הרלבנטיים.
בהתאם להסכמת הצדדים, רק עם ביצועו של ההסדר יופטר טל מערבותו ורק אם וכאשר טל יופטר מערבותו, תכנס ערבותו של ברוך לתוקף. אין בידי לקבל את פרשנותו המאולצת של הבנק, לפיה "הצלחת ההסדר הנושים" משמעה אישורו ע"י בית המשפט;
לא יכולה להיות מחלוקת, כי הסדר הנושים הראשון כלל לא בוצע. אם הסדר הנושים הראשון כלל לא בוצע, ברי כי ערבות ברוך כלל לא נכנסה לתוקף. לא הוכח גם, כי הסדר הנושים השני בוצע, נהפוך הוא;
בעובדה שטל הופטר מערבותו, אין בה, כשלעצמה, כדי להביא לכך שערבותו של ברוך תיכנס לתוקף, באשר תנאי נוסף הוא, כי הסדר הנושים יבוצע.
הערה לפני סיום: הבנק לא הציג עמדה הוגנת וישירה כלפי בית המשפט; הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד החברה וכנגד ברוך, שעה שידע על קיומו של הסדר נושים בעניינה של החברה, תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט ומבלי שטרח להביא את מלוא הרקע העובדתי הרלבנטי לתובענה, אשר לאורו ברי כי עומדת לברוך הגנה טובה כנגד התובענה. לא זו אף זו, הבנק עמד על מתן פסק-דין בהעדר הגנה, כנגד החברה וכנגד ברוך ואף מיהר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד ברוך, מיד עם מתן פסק-הדין.
יפים לכאן דברי כב' הנשיא ברק, עת החיל את החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב ביחס לקיומם של חיובים חוזיים גם על פעולה משפטית- דיונית הנעשית על-ידי בעל-דין בגדר הליך המתנהל בבית-המשפט: "חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי... המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים. אי-קיומה של חובה זו עשוי להביא, בנסיבות מתאימות, לכך כי הפעולה המשפטית לא תשתכלל". (בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, עמ' 462-461). הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, עת עסקינן בתאגיד בנקאי, החב בחובות אמון וזהירות מוגברות.
בתי המשפט
|
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו |
א 001618/02 |
|
|
|
בפני: |
כב' השופטת ברון צפורה |
|
14/11/2006 |
|
|
|
|
|
|
בעניין: |
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ |
|
|
|
ע"י ב"כ |
עוה"ד י. מולאור ושות' |
תובע |
|
|
נ ג ד |
|
|
|
ברוך יגרמן |
|
|
|
ע"י ב"כ |
עו"ד גיל לוי |
נתבע |
פסק דין
א. מבוא:
עניינו של פסק דין זה בשאלה אחת והיא: האם כתב ערבות, עליו חתם הנתבע, נכנס לתוקף- אם לאו.
ב. רקע עובדתי:
ביום 1.7.94 נחתם בין התובע, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") ובין מירומית מפעלי מתכת אשקלון בע"מ (להלן: "החברה") חוזה דיביטורי כללי.
ביום 19.11.96 הוגשה בבית משפט זה בקשה לפירוקה של החברה, ע"י בנק המזרחי בע"מ (פש"ר 557/96).
ביום 16.6.97 הוגשה בקשה לאישור פשרה והסדר נושים בעניינה של החברה ולמינויו של עו"ד א. לזר כנאמן לביצוע הסדר הנושים (המ' 2061/97).
הבנק היה בין נושי החברה, אשר הייתה חייבת לו כספים בגין יתרת אשראי בלתי מסולקת.
באותה עת היו מנהלי החברה, טל יגרמן- בנו של הנתבע (להלן: "טל") ומאיר דוד, ערבים לחובות החברה כלפי הבנק בערבות אישית.
הבנק הודיע, כי יסכים להסדר הנושים המוצע רק אם תינתן לו ערבות אישית להבטחת תשלום יתר חובותיה של החברה, שלא ישולמו ע"י החברה במסגרת הסדר הנושים.
אשר על כן, חתם הנתבע, ברוך יגרמן, אביו של טל (להלן: "ברוך"), ביום 2.7.97, על כתב ערבות מתחדשת, על פיו הוא ערב לכל חובות החברה לבנק עד לסכום של 1,583,000 ₪ (להלן: "כתב הערבות").
במעמד החתימה על כתב הערבות המציא הבנק לברוך מסמך, שבו הוסכם, כי כתב הערבות יכנס לתוקף אך ורק אם וכאשר טל יופטר מערבותו עם "הצלחת ההסדר", כמשמעו של מונח זה בהסדר.
הסדר הנושים המוצע לא אושר ע"י בית המשפט.
הסדר הנושים המוצע תוקן והנאמן הגיש הצעת הסדר נוספת לאישור בית המשפט, אשר אושרה, בסופו של דבר, ביום 13.6.00 (להלן: "הסדר הנושים הראשון").
הסדר הנושים הראשון אושר, אמנם, אך לא בוצע, והנאמן הגיש הצעת הסדר נוספת ביום 25.3.01 (להלן: "הסדר הנושים השני"), אשר אושרה ביום 26.3.01.
ביום 21.5.02 הגיש הבנק את התובענה שבכותרת כנגד החברה וכנגד ברוך, בסדר דין מקוצר. יצוין, כי בכתב התביעה כלל לא נזכרה המסכת העובדתית שעניינה הסדר הנושים, כפי שפורטה לעיל.
ביום 1.7.02 ניתן פסק-דין כנגד החברה וכנגד ברוך, במעמד צד אחד.
בדיון שהתקיים ביום 20.1.03, בוטל בהסכמתו של הבנק פסק-הדין כנגד החברה, שביטולו נתבקש ע"י החברה עוד קודם לכן מחמת קיומו של הסדר נושים לחברה והתביעה כנגד החברה נמחקה.
פסק הדין שניתן כנגד ברוך בוטל אף הוא, בהסכמת הבנק, וניתנה לו רשות להתגונן אך ורק בשאלה האם ערבותו של ברוך נכנסה לתוקף- אם לאו.
ג. גרסאות הצדדים:
גרסת הבנק:
לגרסת הבנק, הוא ניאות לקבל את ערבותו של ברוך בכפוף לכך שטל יופטר מערבותו האישית לחובות החברה, במסגרת הסדר הנושים בעניינה של החברה.
תנאי לקבלת ערבותו של ברוך וכניסתה לתוקף היה, אם כן, הפטרתו של טל מערבותו, על-פי הסדר הנושים והצלחתו של הסדר הנושים, דהיינו- אישורו על-ידי בית המשפט.
מכאן, שעם אישורו של הסדר הנושים ע"י בית המשפט, אמורה הייתה ערבותו של ברוך להיכנס לתוקף.
גרסת ברוך:
לגרסת ברוך, ערבותו אמורה הייתה להיכנס לתוקף רק כאשר טל יופטר מערבותו, עם ביצועו של הסדר הנושים.
לטענתו, הסדר הנושים כלל לא בוצע ולפיכך ערבותו של טל לא פקעה וערבותו כלל לא נכנסה לתוקף ועל כן דין התביעה נגדו להידחות.
לגרסתו, הוא הסכים לחתום על כתב הערבות לאחר שהוסכם בינו ובין מנהל הבנק, כי בכל מועד שהוא לאחר ביצועו המוצלח של הסדר הנושים, הבנק לא ינקוט נגדו בהליכים משפטיים כלשהם, בגין כתב הערבות, בטרם ומבלי שיפנה אליו קודם, יודיע לו כי ההסדר בוצע וכי ערבותו של טל פקעה וערבותו נכנסה לתוקף במקומה ויציע ויאפשר לו להחליף את ערבותו בערבות טל.
לגרסתו, בניגוד גמור להתחייבותו, הבנק מעולם לא פנה אליו ולא הודיע לו באם בוצע הסדר הנושים ובאם צלח, אם פקעה ערבותו של טל ובאם ערבותו נכנסה לתוקף וממילא לא נתן לו אפשרות לפעול להחלפת ערבותו בערבותו של טל.
לפיכך, גם אם טל הופטר מערבותו במועד כלשהו וגם אם ערבותו של ברוך נכנסה לתוקף במועד כלשהו בעקבות זאת, הבנק היה מנוע מלהגיש את תביעתו כנגדו ומשעשה כן פעל בחוסר תום לב ובניגוד להתחייבותו כלפיו.
ד. דיון והכרעה:
מסגרת הדיון:
לצורך הכרעה בשאלה, האם טל הופטר מערבותו והאם ערבות ברוך נכנסה לתוקף, יש לפנות לכתב הערבות, תוך התחקות אחר כוונתם ואומד דעתם של הצדדים, כפי שהם משתקפים מלשון ומהנסיבות החיצוניות לו, ואל הסדרי הנושים הרלבנטיים.
אולם קודם אפנה לעשות כן, אתייחס למהימנות גרסאות הצדדים.
גרסאות הצדדים- כללי:
מטעם הבנק העידה הגב' חגית פרנקל, המשמשת כמורשית חתימה בבנק. הגב' פרנקל אישרה, בהגינותה, כי מעולם לא הייתה ממונה על חשבונה של החברה בבנק וכי בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה כלל לא עבדה בסניף בו נוהל חשבונה של החברה (ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 בעמ' 1).
הגב' פרנקל אישרה, כי אין היא מעידה מתוך ידיעה אישית באשר לעובדות הרלבנטיות לכתב התביעה, כי אם מתוך המסמכים שבפניה (שם).
הגב' פרנקל לא הייתה יכולה להעיד על העניינים העומדים בלבה של התובענה;
כך, כשנשאלה הגב' פרנקל מתי הופטרה ערבותו של טל ובאיזה נסיבות, השיבה כדלהלן:
"אתה נכנס איתי לנושאים שלא הייתי מעורבת בהם ואינני בקיאה בהם (ההדגשות שלי-צ.ב)."
(שם, בעמ' 4).
ובהמשך:
"אתה נכנס למקומות שאני לא יכולה להעיד עליהם... באותה תקופה לא ניהלתי את החשבון, היו מנהלים מקצועיים..אין לי מושג מאיזה נסיבות בוטלה ערבותו של טל, ניסיתי לברר את זה ולא קיבלתי תשובות... (ההדגשות שלי-צ.ב)."
(שם).
לאי הבאתם של מי שהיו מעורבים ישירים באירועים נשוא התובענה יש משמעות ראייתית, באשר הכלל הוא, כי אי הבאת עד רלבנטי יוצרת חזקה, כי עדותו הייתה תומכת דווקא בגרסת הצד שכנגד (ראה ספרו של יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי עמ' 1661-1648. כן ראה לעניין זה ע"א 3694/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פ"ד נה(2) 385, 392; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נגד טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602; ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, 760).
הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, עת נטענו ע"י ברוך טענות למצגים והבטחות מפורשים מאת מנהל הבנק, מר יוסי צדוק, ואולם הבנק לא הביאו לעדות.
המשמעות היא שעדות ברוך באשר לנסיבות חתימת כתב הערבות לא הופרכה, ומאי הבאת עדים לסותרה ניתן להסיק שעדותם כאמור, הייתה מזיקה לבנק.
ניתוח המערכת החוזית והתשתית הראייתית:
עיון בהסדר הנושים הראשון מיום 16.6.97 מעלה, כי בהתאם לאמור בו, החברה אמורה הייתה להקצות לנושיה מניות בהיקפים שונים והנאמן אמור היה למכור את אותן מניות ולחלק את תמורתן בין הנושים השונים, בהתאם לאחזקותיהם.
עוד נקבע בהסדר, כי החברה והערבים לחובותיה יופטרו מחובותיה של החברה עם ביצוע ההסדר.
ביום 2.7.97 נערך דיון בהצעה האמורה בפני כב' השופט לויט (כתארו אז). במהלך אותו דיון הודיע הנאמן לבית המשפט, כי הבנק מסכים להסדר המוצע בשינוי קל המתייחס להפטר של הערבים.
בו ביום חתם ברוך על כתב הערבות. בד בבד עם חתימתו על כתב הערבות נמסר לברוך מסמך חתום ע"י הבנק, בו נאמר כדלהלן:
"הואיל ומוצע הסדר נושים לגבי החברה שבנדון (להלן: "ההסדר").
והואיל ועפ"י ההסדר מר טל יגרמן יופטר מערבותו האישית לחובות החברה עם "הצלחת ההסדר" כמשמעו של מונח זה בהסדר.
והואיל וחתמת ביום 2.7.97 על ערבות להבטחת חובות החברה לנו.
אי לכך, לבקשתך, הרינו לאשר כדלקמן:
1. 1. ערבותך הנ"ל תיכנס לתוקפה אך ורק אם וכאשר יופטר טל יגרמן מערבותו עפ"י ההסדר.
2. 2. אנו לא נסרב לקבל את ערבותו של טל יגרמן (ובלבד שתינתן בנוסח המקובל עלינו) במקום ערבותך, בכל מועד שהוא לאחר "הצלחת ההסדר" להבטחת מלוא חוב החברה לנו, כפי שיהא באותו מועד, באם זו תינתן לנו טרם נקיטת הליכים משפטיים כלשהם בגין ערבותך."
(המסמך צורף כנספח יז' לתצהיר הבנק).
הנה כי כן, בהתאם להסכמת הצדדים, רק עם ביצועו של ההסדר יופטר טל מערבותו ורק אם וכאשר טל יופטר מערבותו, תכנס ערבותו של ברוך לתוקף.
אין בידי לקבל את פרשנותו המאולצת של הבנק, לפיה "הצלחת ההסדר הנושים" משמעה אישורו ע"י בית המשפט;
פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון הסדר הנושים ועם המסמך שנמסר לברוך במועד חתימת כתב הערבות והיא גם אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים.
יתרה מכך, פרשנות מוצעת זו אף אינה מקובלת על הגב' פרנקל, אשר העידה מטעם הבנק, כדלהלן:
".. מכל מקום טל אמור היה להיות מופטר מהערבות ברגע שההסדר יצא לפועל ואז ערבותו של ברוך תיכנס לתוקף (ההדגשות שלי-צ.ב)."
(ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 בעמ' 1).
ובהמשך:
"ש: נכון שערבותו של ברוך אמורה היתה להיכנס לאחר הצלחת ההסדר?
ת: ערבותו היתה אמורה להיכנס לתוקף רק לאחר שהופטרה ערבותו של טל.
ש: נכון שערבותו של ברוך אמורה היתה להיכנס לתוקף במידה וערבותו של תל תפקע על פי ההסדר?
ת: זה מה שכתוב."
(שם, עמ' 5-4).
באשר לנסיבות חתימתו על כתב הערבות העיד ברוך בפני, כדלהלן:
"..הסכמתי לחתום על הערבות והתנאי היה אותו מכתב שנאמר בו בפרוש. התנאי הוצג על ידי מנהלי הסניף, בתנאי הזה אני הסכמתי לחתום על הערבות לתקופת הגישור וזה היה מוסכם על הבנק ולכן הוציאו את המכתב שבו המשמעות היתה שבאותו רגע שיכנס ההסדר וטל יהיה פטור אם וכאשר יכנס ההסדר וטל יהיה פטור, הבנק יפנה כדי לקבל את ערבותו של טל ואז הוא יפטור אותי מהערבות, זה היה רוח הדברים זאת היתה כוונתם אחרת מעולם לא הייתי חותם מפני שלא היו לי סכומים כאלה."
(ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 בעמ' 5).
גרסתו של ברוך מהימנה עלי.
מהמסמך שהבנק המציא לברוך, בד בבד עם חתימתו על כתב הערבות, אכן מתקבל הרושם, כי כוונתו של הבנק הייתה ליצור מעין "ערבות גישור" להבטחת תשלום יתר חובותיה של החברה, שלא ישולמו ע"י החברה במסגרת הסדר הנושים.
הגב' פרנקל נחקרה בעניין זה, כדלהלן:
"ש: נכון שכל המסמכים שנחתמו בין הבנק לברוך ביום 2.7.97 היו לאחר הדיון באישור ההסדר הראשון?
ת: כן.
ש: נכון שמטרת המסמכים היתה כדי שאתם תסכימו להסדר כפי שהוצע בהתחלה.
ת: כן.
ש: נכון שכל המטרה הייתה שנקבל את ברוך וזה יהווה לנו בטחון מסויים שטל יחזור להיות ערב לאחר מכן ובזה תסכימו לאישור ההסדר?
ת: איני יכולה לענות על השאלה זו, שכן לא הייתי חלק מתוך ההסדר הזה בזמנו."
(ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 בעמ' 3).
הסדר הנושים לא בוצע:
לא יכולה להיות מחלוקת, כי הסדר הנושים הראשון כלל לא בוצע.
אם הסדר הנושים הראשון כלל לא בוצע, ברי כי ערבות ברוך כלל לא נכנסה לתוקף.
לא הוכח גם, כי הסדר הנושים השני בוצע, נהפוך הוא;
בעצם הגשת התובענה שבכותרת, יש כדי להעיד, כי גם לדידו של הבנק הסדר הנושים כלל לא בוצע (ראה, בעניין זה, גם את האמור בסעיפים 13-11 לתגובת הבנק לבקשת ברוך לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, בש"א 15539/02).
הפטרת טל מערבותו:
מעדותה של הגב' פרנקל בפני עולה, כי טל הופטר מערבותו (ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 עמ' 3-2).
הגב' פרנקל העידה, כי הבנק הסכים לפטור את טל מערבותו משיקוליו שלו ולא כפועל יוצא מביצוע הסדר הנושים;
כך, משנשאלה העדה לתוצאותיו של ההסדר הנושים הראשון, שאין מחלוקת כי לא בוצע, העידה כדלהלן:
"לא, טל הופטר מערבותו. אנו הסכמנו לפטור את טל מערבותו ללא קשר להסדר, זה מה שמשתמע (ההדגשות שלי-צ.ב)."
(ראה פרוטוקול מיום 7.5.06 בעמ' 2).
ובהמשך:
"ש: בשנת 2001 כשההסדר הראשון עדיין לא צלח ואנו יודעים שהוא גם לא צלח בכלל, הופטר טל מערבותו על ידי הבנק?
ת: אני אמרתי באופן וודאי שבשנת 2001 כבר לא הייתה ערבות של טל. אם אתה אומר שבשנת 2002 הוגש ההסדר השני, יכול להיות.
ש: כלומר במקרה זה, ערבותו של טל פקעה עוד קודם להסדר השני?
ת: אתה נכנס למקומות שאני לא יכולה להעיד עליהם. לבנק יש שיקולים שלו, באותה תקופה לא ניהלתי את החשבון, היו מנהלים מקצועיים. אין לי מושג באיזה נסיבות בוטלה ערבותו של טל, ניסיתי לברר את זה ולא קיבלתי תשובות. עובדה היא שערבותו של טל בשנת 2001 כבר לא היתה בתיק (ההדגשות שלי-צ.ב)."
(שם, בעמ' 4).
בעובדה שטל הופטר מערבותו, אין בה, כשלעצמה, כדי להביא לכך שערבותו של ברוך תיכנס לתוקף, באשר תנאי נוסף הוא, כי הסדר הנושים יבוצע.
הערה לפני סיום:
הבנק לא הציג עמדה הוגנת וישירה כלפי בית המשפט;
הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד החברה וכנגד ברוך, שעה שידע על קיומו של הסדר נושים בעניינה של החברה, תוך הסתרת עובדות מהותיות מבית המשפט ומבלי שטרח להביא את מלוא הרקע העובדתי הרלבנטי לתובענה, אשר לאורו ברי כי עומדת לברוך הגנה טובה כנגד התובענה.
לא זו אף זו, הבנק עמד על מתן פסק-דין בהעדר הגנה, כנגד החברה וכנגד ברוך ואף מיהר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד ברוך, מיד עם מתן פסק-הדין.
יפים לכאן דברי כב' הנשיא ברק, עת החיל את החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב ביחס לקיומם של חיובים חוזיים גם על פעולה משפטית- דיונית הנעשית על-ידי בעל-דין בגדר הליך המתנהל בבית-המשפט:
"חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים 'בדרך מקובלת ובתום לב', מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי... המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים. אי-קיומה של חובה זו עשוי להביא, בנסיבות מתאימות, לכך כי הפעולה המשפטית לא תשתכלל".
(בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, עמ' 462-461).
הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו, עת עסקינן בתאגיד בנקאי, החב בחובות אמון וזהירות מוגברות.
ה. סיכומם של דברים:
הסדר הנושים של החברה לא בוצע.
במצב דברים זה, ערבותו של ברוך כלל לא נכנסה לתוקף.
מאחר שתוקף ערבותו של ברוך מותנית בקיום הסדר הנושים, הגעתי למסקנה כי דינה של התובענה להימחק ולא להידחות.
הבנק ישלם לברוך את הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
בפסיקת ההוצאות הבאתי בחשבון את התנהלות הבנק, כמפורט לעיל.
המזכירות תמציא את פסק-הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן היום כ"א בחשון, תשס"ז (12 בנובמבר 2006) בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים
לפרסום והפצה מיום 15.11.06.