שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

דוגמה לערעור על פסד בטענה כי הבנק לא המציא את כתב התביעה לידי המערער.

08.11.2006

ערעור על פסק דין שניתן נגד המערער בטענה כי הבנק לא המציא את כתב התביעה לידי המערער כדין והסתמך על הצהרה בדבר אישור מסירה שכלל אינה קיימת

 

 

כבוד בית המשפט מתבקש להורות על ביטולו של פסק דינו של כבוד הרשם _______ מיום _______שניתן נגד המערער בבש"א ________. בפני הרשם עמדה בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד המערער בהיעדר הגנה. בפסק הדין קבע כב' הרשם כי למערער תינתן רשות להתגונן, בכפוף להפקדת ערובה בסך של _________ בקופת בית המשפט (להלן: "הערובה"), שאם לא כן – תידחה בקשתו. כמו כן, חויב המערער בהוצאות משפט בסך של _______בצירוף מע"מ כדין.

 

...מצ"ב העתק פסק הדין ופרוטוקול הדיון מסומן נספח ________ ומהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הערעור.

 

ואלה נימוקי הערעור:

 

הערעור דנן נסוב על בקשת המערער לבטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה בעיקר מחמת חובת הצדק, כפי שיפורט להלן. ביום _______ התקיים דיון בפני בית המשפט קמא בפני כב' הרשם ______ בו נחקרו המערער ואישתו. מטעם ______ נחקר שליח המסירה.

 

שגה בית המשפט משקבע כי אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי טענת המערער באשר לביטול פסק הדין שניתן נגדו מחמת חובת הצדק דינה להידחות, הואיל וסבר שכתב התביעה הומצא ביום _______ ולא במועד מאוחר יותר. המערער יטען כי המשיב, לא המציא לידיו את כתב התביעה בסדר דין מקוצר, במועד שהצהיר – הוא המועד אשר היווה בסיס לקבלת פסק דין כנגדו. המערער קיבל את כתב התביעה רק ביום ______, כך שבהתאם לתקנות היה עליו להגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום  _______ ולראייה – ביום ______פנה הח"מ לב"כ המשיב על מנת לקבל הסכמתה למתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן (יושם אלי לב כי ככל הנראה נפלה טעות סופר במכתב ב"כ המערער שם נכתב _____ צ"ל ________.) בכך יש כדי להוכיח מעל לכל ספק כי כתב התביעה לא הומצא במועד לו טוען המשיב, שאם לא כן ברי כי פנייתו של הח"מ לב"כ המשיב הייתה נעשית עוד קודם לכן. שגה בית המשפט הנכבד משלא קבע כי רק מטעם זה יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המערער.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי ההמצאה של כתב התביעה בוצעה כדין. הידיעה כי ניתן פסק דין כנגדו התגלתה למערער במקרה, רק עת פנה הח"מ לב"כ המשיב בבקשה לקבלת אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן. רק אז גילה הח"מ כי שלושה ימים קודם לכן, נתקבל פסק דין כנגד המערער בעקבות בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, אשר הוגשה ע"י המשיב בהסתמך על הצהרת שליח המסירה מטעמו, לפיה, לכאורה, כתב התביעה נמסר לידיו ביום _______. יצוין כי מייד עם היוודע לו על כך, נזעק הח"מ ופנה לב"כ המשיב על מנת שתוגש בקשה לביטול פסק הדין בהסכמה, ואולם, בקשתו נענתה בשלילה.

 

...מצ"ב העתק פניית הח"מ לב"כ המשיב מסומן נספח ________ ומהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הערעור.

 

יצוין כי עד לכתיבת שורות אלו, טרם המציא המשיב את פסק הדין לידי המערער.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי טענת המערער לפיה כתב התביעה לא הומצא לידיו במועד שנאמר בתצהיר השליח שצורף לבקשה לקבלת פסק דין אין בה ממש, הואיל ואישור המסירה נתמך בתצהיר ועדות השליח אודות נסיבות ההמצאה אמינה בעיניו.

 

המערער יטען כי ניתן להבחין בנקל אף מתצהיר השליח שביצע את המסירה (המוכחשת) כי הוא לוקה בחסר, בלשון המעטה: לפי הצהרתו של השליח הומצא כתב התביעה לאישתו של המערער. ברם, בתצהיר המסירה נכתב "סירב לחתום בחתימת ידו על גבי אישור המסירה". יתרה מכך, אף מתצהיר גב' ________, אשת המערער, עולה כי אין כל בסיס לטענת השליח.

 

...מצ"ב העתק אישור המסירה ותצהיר המוסר מסומן נספח _______ומהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הערעור.

 

...מצ"ב העתק תצהיר אשת המערער, מסומן נספח ________ ומהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הערעור.

 

יתרה מכך, הקורא את פרוטוקול החקירה בדיון בבקשה לביטול פסק דין, בוודאי יתמה כיצד עדות השליח יכולה להיתפס כאמינה, שהרי השליח אישר כי הוא מבצע 30 – 35 מסירות ביום. לא זו אף זו, שבאשר למסירה דנן כך נשאל השליח, וכך ענה:

 

ש.                 אתה זוכר את המסירה של ה- ________.

ת. עבר משהו כמו שנה מאז, אני לא זוכר את המסירה.

 

שגה בית המשפט הנכבד גם משקבע כי בתצהירה של אשת המערער לא נטען כי לא קיבלה את כתב התביעה כלל, אלא שלא קיבלה את כתב התביעה כנטען ע"י המצהיר, שהרי אשת המערער טענה במפורש כי כלל לא קיבלה לידיה את כתב התביעה וכן, חזרה על כך בחקירתה:

ש.                 ביום ________- לא פגשת את השליח.

ת. לא, כי לא הייתי בכלל בבית, הייתי בעבודה.

 

ואילו המערער טען בחקירתו:

ש.                 אתה טוען שקיבלת את כתב התביעה ב- ________.

ת.            כן.

ש.            זאת היתה מסירה רק של כתב התביעה.

ת.            זה היה סדר דין מקוצר, כתב תביעה.

 

המערער יטען כי למרות העובדה שהשליח אינו זוכר את המסירה, למרות עדות אשת המערער כי מעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה ולמרות עדות המערער כי קיבל את כתב התביעה לידיו רק ביום_____ קבע כבוד הרשם כי כתב התביעה הומצא ביום _______ולא במועד מאוחר יותר. סתם ולא פירש. נראה כי, בית המשפט ביכר את גרסת המשיב, הגם שזו נסתרה באופן מפורש בחקירות המצהירים הן מטעם המערער והן מטעם המשיב עצמו.

 

יפה לעניין זה הנאמר בספרו של י' זוסמן סדר הדין האזרחי:

"הצביע המערער על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המערער היא, שההחלטה תבוטל 'מתוך חובת הצדק'. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם ההחלטה נכונה לגופו של עניין, אם לאו (שם בעמ' 736 פיסקה 574).

 

 

שגה בית המשפט משקבע כי אין לבטל את פסק הדין מחמת שיקול הדעת

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי טענת המערער באשר לביטול פסק הדין שניתן נגדו מחמת שיקול דעתו של בית המשפט דינה להידחות.

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא נתן דעתו לפסיקה אשר צורפה לבקשה לביטול פסק דין באשר לביטול פסק דין מחמת שיקול הדעת.

 

המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד בנויה על שני אדנים:

האחד - סיבת המחדל באי הגשת בקשת רשות להתגונן.

השני - סיכויי ההצלחה של המערער אם יבוטל פסק הדין.

 

ודוק: ההלכה הנה כי התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר. ראה לעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה חמישית, עמ' 261:

"באשר לשאלה הראשונה, דהיינו, בדיקת הסיבה למחדל להתייצב או להתגונן, וכאשר המערער מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המערער." וכן "באשר לשאלה השניה אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית" (שם, בעמ' 262).

כבוד השופט ש. לוין, בסיפרו תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, בעמ' 204 קבע  כי:

 "אך ביטול בנסיבות מוצדקות של פסק דין שניתן על פי צד אחד אינו מותנה בהתקנת תקנות אלא הוא מהווה חלק מעיקרון כללי המחייב מתן הזדמנות שווה לכל בעל הדין לקבל זכות גישה למערכת גישה למערכת השיפוטית. לפיכך גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד, והוא – על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לענין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו".

 

ובהמשך הדברים גורס כבוד השופט לוין:

"יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק".

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא קבע כי באשר לתשובה הראשונה – הסיבה ל"מחדל" – בפועל לא היה כל מחדל בהתנהגותו של המערער, שכן כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין. יש להדגיש כי מדובר במקרה חמור שבו נטל המשיב, בנק בישראל, פסק דין נגד המערער בהסתמך על הצהרה בדבר אישור מסירה שכלל איננה קיימת.

 

ראוי לתת דעתנו אף לפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון ממנו ניתן ללמוד גזירה שווה לענייננו בבחינת "קל וחומר" – רע"א 2793/01 לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו (1), 668, 671-672, שם נפסק כי:

"במקרה הנדון לא הומצאה למשיב אזהרה בדבר הליכי ביצוע השטרות; ממילא לא הוסברה לו זכותו להתנגד. ידיעתו כי נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל, אין בה כדי לרפא את הפגם, אפילו היה מוצא בתיק העתק של האזהרה. מכאן שמנין הימים להגשת ההתנגדות התחיל במועד המצאתה של האזהרה בפועל לידיו - ביום 7.5.00 - ולא משנודע לו על ההליכים - ביום 3.2.00. לפיכך לא החמיץ המשיב את המועד להגשת ההתנגדות".

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא נתן דעתו להלכה שנקבעה ברע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2000 (3), 2132 לפיה אף אם בעל דין הגיע לדיון, אך עקב טעות הסתבר לו שמדובר בהליך אחר, אשר אליו לא התכונן אזי יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו. קל וחומר באשר לנתבע שכלל לא התייצב לדיון, בשל העובדה שלא זומן אליו. וכך נאמר בהקשר זה בע"א 8864/99 אנקווה הנ"ל: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עימו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת...מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו...כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדקex debito iusitiae  והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 736). בנסיבות אלה לא נכנס בית המשפט לבחינה האם ההחלטה נכונה וצודקת לגופה, ואין הביטול נתון לשיקול דעתו אלא עליו לבטלה כדי להבטיח הליך דיוני תקין. כבר קבעה ההלכה הפסוקה מקדמת דנא כי "...פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק דין אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (דברי השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פד"י ח (1) 395, 397)... יש הרואים בזכות הביטול של פסק דין מ"חובת הצדק" משום זכות בעלת אופי חוקתי הכרוכה בעקרון היסוד בדבר ההזדמנות השווה שיש ליתן לכל בעל דין להגיע למערכת השיפוטית ולטעון בה את טענותיו" 

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי סיכויי ההצלחה של המערער להתגונן מפני התביעה הינם קלושים. המערער יטען כי על בסיס האמור לעיל יש לו הגנה ראויה ומוצקה נגד תביעת המשיב, כאשר עילות ההגנה שלו מעוגנות, בין היתר, בסיבות הבאות:

א.     לדרישת המשיב אין כל בסיס.

ב.      המשיב בהתנהגותו גרם ל"ניפוח" החוב.

ג.       המשיב הפר את החובות המוטלות עליו מתוקף היותו תאגיד בנקאי.

ד.      המשיב גרם למערער לנזקים רבים-ברי קיזוז.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי הואיל והמבקש היה מודע למסגרות האשראי שניתנו לו, יכול היה לכלכל צעדיו בהתאם. המערער שב ומדגיש כי ציפה ודרש כי מסגרת האשראי תעודכן בהתאם למסגרת האמיתית שאושרה לו, אך לשווא. בפועל, נהג המשיב כאילו מסגרת האשראי המאושרת גבוהה, אולם לא עדכן זאת בספריו. כתוצאה מכך מסגרת האשראי בפועל עלתה באופן ניכר על המסגרת המאושרת בדפי הבנק והחשבון חוייב בריביות חריגות בניגוד למוסכם. שגה בית המשפט הנכבד גם משלא נתן דעתו להצהרת המערער בעניין זה בסעיפים ________ לתצהירו התומך בבקשת הרשות להתגונן.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מהצגת העובדות לאשורן ע"י המערער. להלן יתכבד המערער וישוב ויפרטן.

 

המערער פתח את החשבון לאחר "חיזורים" של הנהלת הסניף. משנודע למנהלת הסניף כי למערער תפקיד ציבורי בכיר (_________), החל לחזר ולשכנע את המערער לפתוח חשבון בסניף. לאחר "חיזורים" אילו פתח המערער את החשבון, נשוא תביעה זו. מייד לאחר פתיחת החשבון ניתנה למערער מסגרת אשראי של כ- _______ בעו"ש ומסגרת נוספת ______ בכרטיס אשראי _______. בנוסף הוכר החשבון כחשבון ______ כאמור. בשלבים מאוחרים יותר אף ניתנו למערער הלוואות נוספות.

 

בשלב מסויים משהחל המערער לצרוך אשראי בשל חיוב כרטיסי האשראי החל החשבון לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת הכתובה. שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער לפיה מאחר ומסגרת האשראי של כרטיס האשראי הייתה גבוהה באופן ניכר מהמסגרת בחשבון, נוצר מצב בלתי נסבל בו למעשה מסגרת האשראי לא תאמה את מסגרת כרטיס האשראי, וכפועל יוצא חוייב חשבונו של המערער בריביות חריגות.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי אין חולק כי המבקש חרג ממסגרת האשראי שצוינה בחשבונו. המערער יטען כי המצאות חשבונו ביתרת חובה גבוהה, לא מוסדרת, כאמור, ולאורך זמן כה רב הינה תוצאה ישירה של התנהגותו הנפסדת של המשיב, הוא ולא אחר!, והיא היא שגרמה לכך שחשבונו חוייב בתשלומי ריבית גבוהים ביותר, ללא כל צורך ובניגוד גמור לחובת המשיב כלפיו.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער לפיה השכל הישר מחייב כי המשיב, כבנק, ינהג באחת משתי הדרכים הבאות: האחת, עדכון החשבון במסגרת האשראי, שהלכה למעשה, ניתנה למערער תוך חיוב חשבונו בריבית המקובלת למסגרת אשראי מאושרת או לחילופין יבחר בדרך השניה, אי מתן מסגרת אשראי כלל וכלל. או אז היה המערער מעביר את פעילותו לבנק אחר או שוקל צעדיו בהתאם.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער לפיה המשיב העדיף את הדרך השלישית, הפסולה אך הרווחית והטובה, מבחינתו והיא – השארת החשבון ללא מסגרת אשראי נכונה ומוסכמת בפועל, תוך חיוב המערער בתשלומי עתק בגין ריביות ולאחר מכן, בחוצפתו כי רבה, אף מתן הלוואה, שגם עליה מרוויח המשיב את חלקו, לכיסוי יתרת החובה שנוצרה בחשבון המערער.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי המבקש לא עמד בסיכום לו הוא טוען. חיוב חשבונו של המערער בריביות על גבי ריביות גרם לסחרור ללא מעצור. סיחרור זה גרם למערער בסופו של יום אף למכור את בית מגוריו על מנת לעמוד בהוצאות ההולכות וגדלות.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי מצבו הנפשי של המערער והאירועים הטרגיים שפקדו אותו אינם צריכים לעמוד למשיב לרועץ, שכן יש בכך כדי להעיד על חוסר תום ליבו של המשיב. המשיב ידע היטב כי המערער שרוי במצב נפשי קשה, שכן  בתקופה זו אימו ואחותו נפטרו בנסיבות טרגיות ביותר. המערער היה "כשבר כלי" ממש. דווקא בתקופה זו בחר המשיב להמשיך בפעולתו הנפסדת, תוך חיוב המערער בריביות חריגות והגדלת חבותו לבנק תוך ידיעה כי המערער איננו במצב נפשי היכול להתמודד גם עם צרה זו.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע באשר לסיכום עם מנהל הסניף כי שמחקירתו של המערער עולה שהערבות הבנקאית אשר ניתנה ע"י המשיב לטובת בעלת הדירה אותה שכר לא בוטלה, אלא חולטה ויוצא מכך כי המערער לא עמד בסיכום לו הוא טוען. והנה כי כן, כעולה מחקירת המערער היפכא מסתברא: "אני עמדתי בסיכום על _______ הוארך ההסכם באמצעות עוה"ד של שני הצדדים, אני כמובן הייתי אמור לפנות את הדירה ב- _____ ולא פינינו כי היינו צריכים עוד חודשיים כי הבית שקנינו לא היה מוכן. המצאתי מסמך לבנק אישור שיעבור כסף לחשבון בסך של ______והוא הבטיח לשלם את השיק" .

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי הטענה בדבר קיזוז הנזקים על סך של _________ אינה מפורטת דיה ולפיכך, מצדיקה את סירובו של בית המשפט להעניק למערער רשות להתגונן, שכן המערער פירט את הטענה בדבר קיזוז נזקו באופן ניכר, כפי שיתכבד ויפרט בשנית להלן. בשנת____ רכש דירת מגורים חדשה מחברת שלין בע"מ. בסיכום עם מנהל הסניף דובר כי עם הפקדת סך של ________+ ערבות בנקאית בסכום של ______ יכבד המשיב המחאה שנמסרה לחברת שלין בע"מ, עבור רכישת ביתו החדש של המערער. המערער הפקיד סכומים אילו אולם המשיב בניגוד למוסכם סירב לכבד את ההמחאה. בעיקבות סירוב השיק הוגשה תביעה כנגד המערער על ידי חברת שלין. בגין הפרת הסיכום האמורה נגרם למערער נזק בשיעור של ________שהינו תוצאה ישירה של התנהגותו הנפסדת של המשיב.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי טענת המערער באשר לקיזוז הנזקים על סך של _______- אינה מפורטת דיה, גם כיוון שבכך התעלם מיכולתו המוגבלת של המערער לפרט את נזקיו לאור העובדה שכל המסמכים הרלוונטיים מצויים בידי המשיב ועד היום טרם העבירם לידיו. שגה בית המשפט הנכבד משלא קבע כי אין זאת אלא שהמשיב מנסה למנוע מהמערער את הגנתו כדבעי.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי טענת המערער לפיה המשיב לא המציא לו מסמכים שביקש לא נתמכה בכל אסמכתא.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהעביר את נטל ההוכחה לכתפי המערער וקבע כי היות והוא קיבל במרוצת הזמן תדפיסי חשבון מן המשיב, היה באפשרותו להציגם בפניו. המערער שהיה שרוי בתקופה קשה ביותר, שב ומדגיש כי מסמכים אלו אינם מצויים בידיו ואם הם מצויים בידי המערער – על שום מה לא ימציאם הוא, שהרי זוהי חובתו עפ"י הדין?.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מהיותם של מסמכים אלה חיוניים למערער על מנת שיעלה בידו לעמוד על גודל הנזק שגרם לו המשיב בהתנהגותו. המערער יוסיף ויטען כי לאור זאת מובן כי לא הייתה לו כל דרך לכמת את נזקיו, שכן, כפי שציין עוד בתצהירו, המשיב נמנע מהעברת המסמכים הרלוונטיים לידיו ולא בכדי.

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא קבע כי אי גילוי המסמכים הרלוונטים, כשלעצמו, מהווה סיבה ועילה מספקת לתת בידי המערער רשות להתגונן.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער בסעיף ___ לתצהירו לפיה טרם הגשת התביעה ע"י המשיב הוחלף סגן מנהל הסניף. מנהל הסניף שהה אותה עת בחו"ל. מייד עם צאת המנהל לחו"ל, החל סגן מנהל הסניף במסע רדיפה, חסר הגיון, כנגד המערער. כך לדוגמא ביטל סגן המנהל את כרטיס האשראי שהחזיק המערער בביטול "מדרגה _". כמובן שמייד עם היוודע הדבר למערער נזעק לסניף והושב לו כרטיס האשראי. יצויין כי לפעולה זו לא קדמה כל התראה או בקשה מטעם המשיב. אין ספק כי פעולה זו נעשתה שלא כדין וגרמה למערער לנזק תדמיתי כבד. בנוסף יטען המערער כי מייד לאחר ארוע זה סוכם מפורשות עם סגן מנהל הסניף כי לא יסרב לכבד הוראות קבע, אלא תוך תאום מלא עימו וזאת על מנת למנוע נזק תדמיתי כאמור. גם התחייבות זו הפר המשיב.

 

...מצ"ב העתק המכתב ששלח המערער לסניף מסומן נספח ______ ומהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הערעור.

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא השית ליבו לכך שהמערער לא נחקר בעניין זה ולא בכדי. משכך, היה על בית המשפט לקבל את גרסת המערער בעניין זה כלשונה.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי ההוראה בנושא ניהול מסגרות אשראי בחשבון העו"ש אשר הוצגה ע"י ב"כ המערער בסיכומיו, לא ניתנה בתאריכים הרלוונטיים לתביעה. בית המשפט לא דק פרותא בטענת המערער. המערער הציג הוראה מטעם הפקח על הבנקים הקובעת כי קיימת התנהגות מסויימת פסולה של הבנקים ולפיכך הוא מבקש לנהוג החל מתחילת השנה הבאה באופן אחר. ההוראה הנ"ל הוצגה רק על מנת להבהיר לבית המשפט כי טענת המערער לא נטענה בחלל הפתוח וכי מדובר בתופעה מוכרת ואף פסולה.

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתנה את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה

שגה בית המשפט הנכבד משהתנה את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, הואיל ומדובר בתנאי קשה בלתי סביר, אשר למעשה חוסם בפני המבקש את האפשרות להתגונן כדבעי.

 

שגה בית המשפט הנכבד משקבע כי אי ציון פרטים מדויקים מצד המבקש להתגונן, מצדיק סירוב מצד בית המשפט להעניק לו רשות זו והתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה. שגה בית המשפט הנכבד משסבר כי הגנתו של המערער לוקה בחוסר בהירות, וניתן לקבוע שאין למערער סיכויים רבים להצליח בהגנתו. במקרה כזה ראוי היה להתנות את האפשרות לרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה בבית המשפט. ברם, שגה בית המשפט הנכבד משלא קבע כי לאור העובדות שפורטו לעיל קיימות למערער טענות כבדות משקל אשר עולות כדי הגנה מוצקה וראויה בפני התביעה, אף ברמה גבוהה יותר מזו אשר הייתה נדרשת ממנו במסגרת בקשת רשות להתגונן.

 

על פי תקנה 214 לתקנות רשאי בית המשפט "ליתן לנתבע רשות להתגונן" במידה והחליט על ביטול פסק הדין. שגה בית המשפט הנכבד בהתעלמו מההלכה הרווחת, לפיה מתן רשות להתגונן תינתן כל אימת שיש בתצהירו של המערער כדי להצביע על הגנה, לכאורה ולו בדוחק, מפני התביעה. משמועלות טענות הגנה ראויות להישמע בבקשת רשות להתגונן יש לאפשר למערער את יומו בבית המשפט.

 

ד"ר זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) גורס:

"סדר דין מקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבעת כל סיכוי להצליח בהגנתו...די להורות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק, ובית משפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח." שם בעמ' 675/7

 

ההלכה בעניין זה הנה כי:

 " ..שמבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר העדויות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכחי את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצידו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות...הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין..הרשות תוענק אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש : אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.." שם בזוסמן בעמ' 676 בציטוט ע"א 64/88, 518.

 

ובמקום אחר נאמר:

"מאחר שמטרתו של סדר הדין אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר - אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח.." שם בעמ' 677.

 

שגה בית המשפט הנכבד גם מן ההיבט המשפטי של ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

 

תקנה 214 לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי:

 

"א) ניתן פסק דין לפי פרק זה באין בקשת רשות להתגונן, או בשל החלטה לדחות בקשת רשות להתגונן שניתנה על פי צד אחד או שניתנה בשל אי התייצבות מצהיר, והגיש בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצא לו פסק הדין, רשאי בית המשפט או הרשם לבטל את פסק הדין לפי הוראות תקנה 201. ב) ביטל בית המשפט או הרשם פסק דין כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן בתנאים שייראו לו".

 

תקנה 201 לתקנות קובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

 

בע"א 659/84 עכביש שווק (1976) בע"מ נ' תריסול בע"מ, פ"ד לט (2) 430 נאמר:

"אכן, יש לבית המשפט שקול דעת רחב לפי תקנה 277 מתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג (תקנה 210 מתקנות מתשמ"ד) להתנות את הרשות להתגונן בתנאים, ביניהם במתן ערובה. אך השמוש בסמכות מרחיקה לכת זו, העשויה לשלול מנתבע חסר אמצעים מספיקים את האפשרות להוכיח את הגנתו, חייב להעשות רק במקרים ובנסיבות מיוחדים, כשלנתבע כמעט ואין הגנה ובית המשפט עושה עמו חסד בנתנו לו את הרשות".

 

וכן בע"א 169/82 כץ נגד מלינה בע"מ (בפירוק), פ"ד לט (1) 511:

החלטה המתנה רשות להתגונן בערבות או בהפקדה של מלוא סכום התביעה הנה מרחיקה לכת בחומרתה. היא עשויה לשלול מנתבע חסר אמצעים מספיקים את האפשרות להוכיח את גרסת הגנתו. השמוש שנעשה בסמכות זו שבתקנה 277 לתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1963 (עתה תקנה 210 מתקנות תשמ"ד) יעשה, על כן, רק במקרים מיוחדים. "בדרך כלל, כשמשמיע תובע הגנה אפשרית, לא יחסום לו בית המשפט את הדרך לבירור הענין על ידי הטלת תנאים, שאם יעשה כן, יוכל להתגונן רק נתבע המסוגל לעמוד בתנאי, ומי שאין בידו כסף לקיום התנאי, הגנתו לא תשמע..." (מדברי השופט זוסמן, כתארו אז, בע.א. 373/69 פד"י כ"ג (2) 347, 349)...

...ככלל, די לו לנתבע "להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולוא רק בדוחק, ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן ... טענת ההגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירת שתי וערב, השופט חייב להניח כי אמת היא..." (ראה זוסמן שם פסקא 529 בע' 514 וכן ע.א. 544/81, 604 פד"י לו(3) 518 בע' 524).

 

משהעלה המערער עילת הגנה טובה, חייב היה כבוד הרשם להתיר לו להתגונן ללא תנאי. שגה בית המשפט הנכבד משסבר כי ההגנה קלושה עד כדי כך שהינה נמנית על אותם מקרים נדירים בהם יש לעשות שימוש בסמכות מרחיקת לכת זו ולהתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסכום ניכר בקופת בית המשפט. גם אם סבר כבוד הרשם כי הגנת המערער אולי דחוקה היא (ואין זה כך כלל וכלל), אין המדובר בנסיבות מיוחדות, העולות כדי התנאת הרשות להתגונן בתנאים.

 

למעשה, ע"י התנאת הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, חסם בית המשפט בפני המערער את הדרך לבירור הענין, שכן, המערער אינו יכול להתגונן הואיל ואינו מסוגל לעמוד בתנאי דרקוני זה ואין בידו את הסכום הדרוש לקיום התנאי, ולפיכך, הגנתו לא תשמע. אי הענות לבקשת המערער להתגונן עלולה להוביל לתוצאה הרת אסון מבחינתו. יתרה מכך, אי הענות לבקשת המערער להתגונן יש בה כדי לפגוע פגיעה ________רה בזכותו היסודית לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי.

 

שגה בית המשפט הנכבד בהתעלמו ממושכל היסוד לפיו בבוא בית המשפט להכריע בדבר מתן רשות להתגונן, יעמדו דבריו של כבוד השופט העליון, ד"ר שלמה לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, בעמ' 38 כנר לרגליו:

 

"אין ספק בדבר שהתניית זכותו של הנתבע להתגונן מפני תובענה שהוגשה נגדו במתן רשות פוגעת בזכות הקנין שלו והשאלה היא אך אם ההסדר האמור 'נועד לתכלית ראוייה ובמידה שאינה עולה על הנדרש', כאמור בסעיף 8 לחוק היסוד... וההלכה הקיימת אמנם מאשרת גישה זו; שהרי לפיה תינתן לנתבע רשות להתגונן בקלות רבה עם העלה עילת הגנה ואין מביאים לעניין זה בחשבון שיקולי מהימנות או את מידת ההוכחה של הטענה.."

 

שגה בית המשפט משלא נתן דעתו להפרת חובותיו של המשיב

 

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער לפיה המשיב הפר אחת לאחת את כל החובות המוטלות עליו מתוך המגמה האמורה לעיל ו/או מתוך סיבה אחרת. המשיב, פעל, בין היתר:

א.       שלא בידיעתו ושלא על פי רצונו.

ב.        תוך הפרת תום הלב אמון ונאמנות וזהירות.

ג.         בניגוד לדין ולמסמכים המחייבים.

ד.        ללא גילוי נאות.

 

חוסר תום לב המשיב

שגה בית המשפט הנכבד משהתעלם מטענת המערער לפיה מכלול העובדות שתוארו לעיל שמצביעות על התנהגות חריגה של בנק שיש בה כשלעצמה כדי להקים לו את הזכות לקבלת רשות להתגונן על פי העקרונות המשפטיים שיובאו להלן. אין זה סביר כי בנק לא יעדכן את לקוחותיו בדבר מצבם ובשל התנהגותו זו אף יעמידו, שנים לאחר מכן, במצב בלתי נסבל, בו הוא מחוייב בסכומי עתק והכל כאמור בשל התנהגותו הנפסדת.

 

שגה בית המשפט הנכבד בבואו לדון בבקשת רשות להתגונן ובתצהיר מטעם המערער – הנתבע, משלא נתן את הדעת להתנהגותו של המשיב – התובע. ראה : ע"א 105/89 קו-אופ אבן יהודה נגד בנק הפועלים בע"מ, פד"י מה(ד) 585.

 

שגה בית המשפט הנכבד משלא נתן דעתו להודעה מטעם בנק ישראל בעניין "ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב" שהוגשה ע"י ב"כ המערער בסיכומיו. הוראה זו של בנק ישראל מפרטת היטב כיצד היה על המשיב לנהוג בעניינו של המערער. כך למשל מוטלת על המשיב, בין היתר, החובה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי, המתאימה לצרכיו, לכושר ההחזר ולבטחונות שלו, וזאת על בסיס ניתוח מתועד. כמו כן, מוטלת על המשיב החובה במקרים בהם יבקש לקוח לכבד חיוב מסוים בעטיו צפויה להיווצר חריגה, והבנק יהיה מוכן להיענות לכך, להסכים מראש ובכתב על מסגרת מתאימה, ולו גם זמנית, התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש.

 

שגה בית המשפט הנכבד בהתעלמו מכך שתצהיריהם של המערער ואשתו לא נסתרו, בשים לב בעיקר לחקירת שליח המסירה, ומשכך – יש לקבלם ככתבם וכלשונם. 

 

לאור כל האמור לעיל בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המערער, וליתן רשות להתגונן אשר אינה מותנית בהפקדת ערובה. לחילופין, להמיר את הפקדת הערובה בעיקול הקיים על ביתו של המערער. כמו כן, להשית על המשיב הוצאות בקשה זו, ובכלל זה שכ"ט בצירוף מע"מ בגינו.

 

[ ] מכתב בקשה לגילוי מסמכים לצורך הכנת בקשת רשות להתגונן

 

 

בשם מרשתי, __________, הריני לפנות אליכם בעניין הבא:

 

א.      על מנת להכין בקשת רשות להתגונן מטעם מרשתי, אבקש לקבל את המסמכים המפורטים להלן.

 

ב.      מדובר במסמכים, החיוניים למרשתי, לביסוס טענותיה בבקשת הרשות להתגונן.

 

ג.        כידוע, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום ______, עלי להגיש את בקשת הרשות להתגונן עד ליום _______. לפיכך, אבקש לקבל מסמכים אלה בהקדם, וזאת על מנת שיהא סיפק בידי להכין את בקשת הרשות להתגונן מטעם מרשתי.

 

ד.      אבקש לציין כי קיימת חשיבות רבה לקבלת המסמכים המפורטים להלן.

 

ה.      להלן המסמכים הנדרשים:

 

1.     כל התכתובות שבין הנתבעת ונציגיה לבין התובע, הן הפנימיות ובמיוחד אלו שנשלחו לנתבעת באופן ישיר.

2.     כל הסכמי האשראי החל מפתיחת חשבונה של הנתבעת, לרבות של צדדים הקשורים אליה, לרבות בעלי מניותיה.

3.     מסמכי פתיחת חשבון וערבויות של הנתבעת ושל בעלי מניותיה.

4.     דפי חשבון של הנתבעת ושל חשבונותיהם הפרטיים של בעלי מניותיה, החל ממועד פתיחת החשבון (ככל שקיימים כאלו ולמעט המסמכים שצורפו לכתבי בי הדין).

5.     כל התכתובות שבין המחלקה הכלכלית אצל התובע לבין הסניפים השונים בכל הקשור למתן אשראי לחברות מסוג הנתבעת, ובמיוחד לגבי מתן אשראי כנגד בטחונות.

6.     כל הדוחות שהועברו לסניף התובע על ידי המחלקה הכלכלית או אחרת של התובע בכל הקשור לחשבונות הנתבעת ו/או של צדדים קשורים/בעלי מניותיה.

7.     כל המסמכים עליהם חתמה הנתבעת ו/או מי מטעמה בהתקשרויותיה השונות עם התובע לרבות הסכמי הלוואה/בטוחות/שעבודים.

8.     נוהלים לגבי מתן אשראי אל מול בטוחות.

9.     צילום מלא ועדכני של תיק הנתבעת אצל התובע וכן את כל התרשומות שבין התובע לסניף הראשי או למחלקה אחרת אצל התובע בהקשר לנתבעת.

10.  נוהלים, חוזרים והנחיות שהועברו לתובע על ידי הסניף הראשי ו/או על ידי בנק ישראל ו/או על ידי המפקח על הבנקים ו/או על ידי כל גוף אחר בכל  הקשור למתן אשראי ו/או לערבויות.

11.  נוהלי התובע בכל הקשור למתן אשראי לחברות העוסקות בתחום העיסוק של הנתבעת.

12.  כל התרשומות, המסמכים, ההסכמים, ניירות העבודה, תרשומות פנימיות הפורמליות והבלתי פורמליות שקיימים בכל הקשור לנתבעת.

 

ו.        יצוין כי מרשתי שומרת על זכותה לפנות בשנית לאחר עיון במסמכים אלו בבקשה לקבלת מסמכים נוספים (ככל שידרשו).

 

ז.       אודה על קבלת הממסמכים דלעיל בהקדם.

 

 

 


 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן