שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

טענת לקוחב בדבר סילוק הלוואה

מאת: מתוך פקס בנק גיליון 46   |   05.01.2006

הפ 000238 אלמגור נ' מיסטר מאני ישראל בע"מ, ניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני כב' השופטת רונן, בתאריך 2.1.06.

 

ביום 20.6.04 נחתם הסכם הלוואה בין המבקשת, בעלה ובנה (להלן "הלווים"), לבין המשיבה (להלן: "ההסכם"), מכוחו הלוותה המשיבה ללווים סך של 310,000 ₪. הלווים היו אמורים להשיב את ההלוואה תוך שנה. יצוין כי בהתאם ללוח הסילוקין, לו היתה כל ההלוואה משולמת למשיבה כסדרה, הסכום הכולל שהיה צריך להיות משולם היה כ-  390,600 ₪. סכום זה משקף את שיעורי הריבית וההצמדה על פי ההסכם.

 

המנוח הלך לעולמו באופן פתאומי ביום 13.10.04. בטרם מותו שילם המנוח תשלום אחד על חשבון ההלוואה, ולאחר מכן לא שולם עוד כל תשלום נוסף על חשבון ההלוואה. המבקשת טוענת כי המנוח היה המפרנס העיקרי במשפחה, כי היא עצמה אינה עובדת ולא עבדה לפני מותו של בעלה, וכי בנה מוגבל מאוד ביכולתו, ועובד כפועל בחנות מכולת.

 

לאחר מות המנוח, שילמה המבקשת למשיבה ביום 14.11.04, סך של 319,200 ש"ח. המבקשת טוענת כי היא השיבה למשיבה את מלוא סכום יתרת ההלוואה, תוך סטיות חישוב קלות, בהתאם ליתרת סכום ההלוואה בתוספת הריבית המקסימאלית המותרת מכוח החוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק ההלוואות").

המבקשת טוענת כי המשיבה לא מסרה לה את פירוט יתרת סכום ההלוואה, בטרם שילמה לה המבקשת את הסכום הנ"ל, ומשום כך התבססה המבקשת על חישוב שערך עבורה רואה חשבון מטעמה. המשיבה טוענת כי היא נמנעה מלמסור למבקשת את פירוט יתרת החוב, משום שהמבקשת לא שילמה את העמלה הנדרשת לצורך כך. לגירסת המשיבה, נותרה המבקשת חייבת לה סכום נוסף של 180,000 ₪ מעבר לסכום ששולם על ידי המבקשת, וזאת -  נכון למועד הדיון שהתקיים ביום 29.9.05.

 

לטענת המבקשת, המשיבה הסכימה לפרעון המוקדם של ההלוואה, "שמה את ידיה" על מלוא הכספים שהיו ברשות המבקשת, שהיו כספי ביטוח החיים של המנוח, וכספים שנאספו על ידי בני המשפחה, ורק לאחר מכן טענה כי המבקשת חייבת לה סכום כסף משמעותי נוסף. המבקשת טוענת כי היא החזירה למשיבה את ההלוואה 4 חודשים לאחר שהיא לקחה אותה. לטענתה, הסכום הנוסף אותו דורשת המשיבה כי המבקשת תשלם, מעבר לסכום ששולם עד כה,  מגלם ריבית של 60% על ההלוואה. המבקשת טוענת כי כאשר המשיבה הסכימה לפרעון מוקדם של ההלוואה, היא הסכימה למעשה לראות את ההלוואה כאילו נעשתה מלכתחילה לפרק זמן של 4 חודשים.המבקשת טוענת כי על פי ההסכם, היתה נתונה למשיבה זכות להעמיד לפרעון מיידי את כל היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה במקרה של פטירת המנוח, ובהתנהגות המשיבה יש לראות משום מימוש זכות זו שלה.

המבקשת טוענת עוד, כי הסכם ההלוואה הוא חוזה אחיד, ובו הוא תנאי מקפח. זאת משום שהוא מאפשר רק למשיבה להעמיד את ההלוואה לפרעון מיידי בתנאי הסעיף, ואינו מאפשר ללווים לעשות זאת.

 

המבקשת טוענת כי שיעור הריבית המקסימאלי שנקבע בהסכם ההלוואה אינו עולה בקנה אחד עם השיעור המקסימאלי על פי חוק ההלוואות.כן טוענת המבקשת כי הריבית אותה דורשת המשיבה היא ריבית נשך, שאין לאכוף אותה, מטעמי תקנת הציבור ועקרון תום הלב.

 

מנגד, טוענת המשיבה כי אין לקבל את טענות המבקשת. לטענתה, ההלוואה מורכבת מחמישה מרכיבים – קרן, הצמדה לדולר, ריבית הסכמית בשיעור של 2.1% לחודש, פיצויים מוסכמים בשיעור של 15% מהיתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה, וריבית פיגורים בשיעור 0.11% ליום, הנצברת מדי יום ביומו.

 

באשר לריבית ההסכמית, טוענת המשיבה כי היא בשיעור שבית המשפט לא יתערב בו, שכן הוראות חוק ההלוואות אינן חלות על ההלוואה, לאור שיעור הסכום אותו הלוותה המשיבה ללווים, העולה על הסכום המקסימאלי הנקוב בחוק הנ"ל.

דיון

 

מספר עניינים טעונים הכרעה בתובענה:

איך יש להתייחס לפרעון המוקדם של ההלוואה על ידי המבקשת, האם ניתן לקבוע כי הוסכם כי יהיה בפרעון זה כדי לפרוע את היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה, ומה דינו של הס'  בהקשר זה?

 

מהו שיעור הריבית ההסכמית, והאם יש מקום שבית המשפט יתערב בשיעור זה?

 

האם יש מקום שבית המשפט יתערב בריבית הפיגורים, ואיך יש להתייחס בהקשר זה לפיצוי הקבוע והמוסכם מראש?

 

אם יש מקום להתערב – יש לבחון את השאלה מה צריך להיות שיעור ריבית הפיגורים?

 

האם ההלוואה נפרעה בפרעון מוקדם?

השאלה הראשונה שיש לבחון אותה היא האם המבקשת הוכיחה כי בעת שהיא שילמה את הסכום שהועבר על ידיה למשיבה, הוסכם על ידי המשיבה כי תשלום זה יהווה פרעון של יתרת הסכום הבלתי מסולקת שהיה עליה לשלם מכוח ההסכם.

 

מחומר הראיות עולה כי לאחר מותו של בעלה המנוח של המבקשת, ביום 24.10.04 נערכה פגישה בין המבקשת לבין נציגי המשיבה. בפגישה נכחו אף בנה ובא כוחה אותה עת. לטענתה של המבקשת, כפי שעולה מתצהירה, היא יזמה את הפגישה בשל רצונה לפרוע את מלוא סכום ההלוואה באופן מיידי. כן היא  טוענת כי במסגרת הפגישה, נקבע כי המשיבה תעביר לידיה תחשיב של יתרת החוב הנוכחית של ההלוואה, וכן כי היתרה תשולם מיידית מתגמולי ביטוח החיים של המנוח ובעזרתם של בני משפחה. עם זאת, גם המבקשת מודה כי לא נערך תחשיב מוסכם ע"י הצדדים לתשלום יתרת החוב, והסכום ששולם על ידי המבקשת לא היה סכום מוסכם אלא סכום אותו חישב עבורה רו"ח מטעמה.

 

בנוסף, עולה מתצהירה של המבקשת כי החישוב שנערך על ידי רואה החשבון מטעמה, מבוסס על הוראות חוק ההלוואות, כאשר אין כל טענה לפיה היתה הסכמה בין הצדדים שחישוב יתרת החוב תערך בהתאם להוראות החוק הנ"ל. כפי שעולה מטענות המשיבה, היא איננה מסכימה כי החוק הנ"ל חל על ההלוואה דנן, ולא הסכימה כי החישובים של יתרת החוב ייערכו בהתאם לאמור בחוק זה.

 

אני סבורה כי המבקשת לא הוכיחה כי הוסכם בינה לבין המשיבה כי הסכום ששולם על ידה יהווה סילוק מלא של יתרת החוב של ההלוואה. זאת, לאור האמור בשני התצהירים, בהעדר חקירות נגדיות ובהעדר כל מסמך ממנו ניתן להסיק כי המשיבה הסכימה שהמבקשת תשלם את הסכום ששולם לפרעון מלוא יתרת חובה. בנוסף, הסכום ששולם על ידי המבקשת הוא גם לגירסתה סכום שנקבע על ידיה – ולא סכום שנדרש ממנה על ידי המשיבה או שאושר על ידי המשיבה. לכן, הסכום ששולם על ידי המבקשת שולם על חשבון יתרת החוב .

 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן