שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חסיון שנגזר ונוצר מחובת הסודיות

מאת: פקס בנק גיליון 43   |   12.12.2005

 

בש"א 284/05  Ruth Simon Sharp נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן בבית משפט המחוזי בחיפה, בפני כבוד השופט עמית בתאריך 11.12.05.

התובעת היא אזרחית אוסטרלית והבעלים הרשום של בית מגורים בחיפה. הנכס שועבד לזכות הבנק להבטחת חובותיה של חברה לשירותי נקיון אחזקה וכוח אדם בע"מ (להלן: "החייבת"), שהיא בבעלותו ובניהולו של מר ברקוביץ', קרוב משפחה של התובעת.

החייבת נקלעה לקשיים. הבנק נקט הליכים כנגד החייבת וכנגד ברקוביץ' ואשתו, שערבו לחייבת, ולאחר שאלו לא עמדו בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, החל הבנק בהליכי מימוש של הנכס. או-אז עתרה התובעת בתביעה דכאן, להצהיר על בטלות השעבוד, בטענה כי לא ידעה ולא הסכימה לשעבד את הנכס. נציין כי אין חולק שהתובעת חתמה על שטרי השעבוד וכן על ערבות מוגבלת בסכום להבטחת חובות החייבת, וכי מסמכים אלו, בשפה האנגלית, נשלחו אליה לחתימה באוסטרליה ונחתמו על ידה. אלא שלטענת התובעת, לא הוסבר לה על מה היא חותמת, והיא לא הבינה ולא הסכימה לשעבד את הנכס.

הבקשה מעוררת מספר סוגיות משפטיות והן: 

א.היש מקום לחשיפת מסמכי החשבון של התובעת לאור חסיון בנק –לקוח?

ב.היש מקום לחשיפת מסמכי החשבון של ברקוביץ', בהתחשב בכך שאיננו צד לדיון?

ג. היש נפקות לכך שהבקשה לא הוגשה במסגרת הליכי גילוי מסמכים בין בעלי הדין, אלא הופנתה ישירות כלפי הבנק הבינ"ל שם התנהלו חשבונותיהם של התובעת ושל ברקוביץ'?

חשבונות הבנק של התובעת: חסיון בנק-לקוח בהליכי גילוי בין בעלי דין

פסק הדין המנחה בנושא גילוי מסמכים מול חסיון בנק-לקוח, הוא רע"א 1917/92 סקולר נ. ג'רבי, פ"ד מז(5) 764. בפסק דין זה, יצר בית המשפט חסיון ביחסי בנק-לקוח, חסיון שנגזר ונוצר מחובת הסודיות בסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות. על פי דעת הרוב בהלכת סקולר, יש לאזן בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס של הציבור בהליכי בית משפט, ועל בית המשפט לשים נגד עיניו את השיקולים הבאים: מידת חיוניות המידע להכרעה במחלוקת בין הצדדים; האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה מתן החשבונות; העדר אפשרות להישען על ראיות חלופיות; היקף הגילוי ומניעת דיג בעלמא ועד כמה המידע שייחשף חיוני למחלוקת העובדתית.

מנגד, אנו יכולים למצוא גישה שונה בפסיקה, ולפיה תובע אינו יכול להעלות טענה כי הגילוי עלול לפגוע בזכותו לפרטיות. כך גרסה השופטת דורנר ברע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 102: "תובע אינו יכול להישמע בטענה, כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות, שהן רלוואנטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו.... אף מובן הוא, כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על-פני  הכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוואנטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע".

 בית המשפט ציין כי באותו מקרה לא היה מדובר בחסיון בנק-לקוח, אלא בטענה לחסיון מסמכים שהוגשו לרשויות המס. ברם, במישור העקרוני, הדברים יפים גם לטענה של פגיעה בפרטיות ביחסי תובע-בנק. 

ביהמ"ש קבע כי הוא אינו נדרש להכריע בין הלכת סקולר להלכת אפרופים וזאת משני נימוקים.

 

גילוי מסמכים בהליכי גילוי בין בעלי דין לעומת זימון עד .

מקום בו המסמך הדרוש מצוי בידי צד שלישי, הדרך להשגתו אינה בהליכי גילוי מסמכים, אלא בזימונו של הצד השלישי עם המסמך המבוקש - רע"א 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ. כור מתכת בע"מ, פ"ד נג(1) 621. האם תשתנה התוצאה אליה נגיע, אך בשל הטכניקה בה ינקוט בעל הדין? קרי, האם ייתכן מצב בו בעל דין יהא זכאי לדרוש מבעל הדין השני מסמכי בנק במסגרת הליכי גילוי ביניהם, אך לא יהא זכאי לכך, אם יעתור לזימון פקיד הבנק עם דפי הבנק?

בפרשת סקולר, גרס השופט חשין כי ההתדיינות בשאלת החסיון הבנקאי היא מיותרת, באשר ממילא רשאי בעל הדין לדרוש דפי חשבון מבעל הדין השני, במסגרת הליכי גילוי המסמכים. ואילו השופט טל, שלא הסכים עם השופט חשין בתוצאה הסופית, מסכים איתו בנקודה זו ואף אומר:

"אכן,  אילו  נדרשו  המשיבים  ישירות על ידי המבקשים לגלות את  דפי  החשבון  שברשותם  ולאפשר את העיון בהם, פשיטא שהיו  חלים כללי הגילוי והעיון הרגילים בין בעלי הדין, ולא היה מקום כאן לחסיון. אבל המבקשים  לא  דרשו את העיון ישירות מן המשיבים אלא עתרו לאפשר להם  את העיון במסמכי הבנק, בצרפם את הבנקים כמשיבים לבקשה. כאן מתעוררת שאלת החסיון. ממש כשם ששאלת החסיון מתעוררת כאשר רופא נדרש להרשות  את  העיון  במסמכים הרפואיים של פציינט, למרות שאילו נדרש הפציינט  עצמו  לגלות ראיה רלבנטית שברשותו הנוגעת לבריאותו, לא היה יכול לחסות בצילו של חסיון".

לדעת בית המשפט, החסיון הוא מהותי, ולא ראוי כי התוצאה תהא שונה בהתאם למיהות מקבל הצו. לכן, לא ראוי כי התוצאה תשתנה בהתאם לדרך בה ינקוט בעל הדין – דרישה לגילוי כלפי בעל הדין או זימון עד לפי תקנה 178. חסיון בנק-לקוח הוא מהותי, והוא עומד על כנו, גם כאשר הטוען לחסיון הוא בעל דין.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן