שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בנק חב חובת זהירות מוגברת לא רק ללקוחותיו, כי אם גם כלפי צד שלישי

מאת: נלקת מתוך פקס בנק-כתב העת בענייני בנקאות   |   08.11.2005

הלכה פסוקה היא, כי בנק חב חובת זהירות מוגברת לא רק ללקוחותיו, כי אם גם כלפי צד שלישי, לגביו יכול הבנק לצפות, כי ינזק אם לא ינקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת סיכון. מכח עקרון תום הלב, חלה  חובת הגילוי גם על מסמכי משכון. הכלל הוא, שהבנק או המלווה נדרשים למסור ללקוח, לערב, ובעקבותיו לממשכן, מידע מספיק על השלכותיו של המסמך עליו הם חותמים. על כן, בכל מקום בו הבנק מחתים אדם על ערבות או משכנתא, שנועדו להבטחת חובותיו של אדם אחר, עליו להגדיר, בשפה ברורה ופשוטה את היקף הסיכון. חובה זו, מוטלת על כתפי הבנק, גם שעה שהמסמכים נחתמים בפני עו"ד חיצוני ועליו לוודא, כי הדברים אכן הוסברו כדבעי וכי הובנה נפקותם.

 

 

ה.פ. 000134/4 בן דוד יוסף נ' בנק הפועלים בע"מ, בית המשפט המחוזי בנצרת, ניתן ב- 1.11.05

 

 המבקש, רשום כבעלים של מגרש בשטח 1,162 מ"ר, הנמצא ברחוב הבוכרים 12 בעפולה, והידוע כחלקה 15 בגוש 6701. המשיבה 2 (להלן: החברה) הינה חברה קבלנית, עימה התקשר המבקש בשנת 1994 בהסכם קומבינציה. על פי ההסכם, מכר המבקש לחברה 80% מן הזכויות במקרקעין, כאשר החברה תקים מבנה על המקרקעין, ובתום הבניה יקבל המבקש 20% מן המבנה, כאשר הזכויות נקיות מכל חוב ו/או שיעבוד ו/או משכנתא, והיתרה 80% מהמבנה יהיו שייכים לחברה. (ההסכם הוגש וסומן ת/2).

 

 בנוסף, הסכימו הצדדים בסעיף 7 להסכם: ... לפיכך מסכים הבעלים שתרשמנה הערות אזהרה לגבי המגרש לטובת רוכשי יחידות מבנה הקבלן, ולטובת בנקים נותני הלוואות אפותיקאיות (משכנתא/ות) לרוכשי הדירות כאמור. הבעלים מתחייב לחתום, מיד עם דרישת הקבלן, על כל מסמך שיהא דרוש ללשכת הרישום ו/או לבנקים נותני המשכנתאות כנ"ל לצורך רישום ההערות האמורות, מדי פעם בפעם.

 

על הנכס בשלמותו, נרשמה משכנתא בדרגה ראשונה, ללא הגבלת סכום לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט להבטחת הלוואה שנטלה החברה. בחלוף מספר שנים, כאשר הושלמה בניית המבנה על הקרקע, פנתה החברה אל בנק הפועלים, הוא המשיב 1 דידן, וביקשה לקבל אשראי כנגד מישכון מלא של המקרקעין. לצורך מתן האשראי, ערך נציג הבנק סיור בשטח, וכמו כן נתבקשה החברה להמציא לעיון הבנק נסח רישום עדכני של המקרקעין, וזאת לצורך בדיקת זכויותיה בקרקע.

החברה המציאה לבנק נסח רישום עדכני אשר כלל רישום משכנתא מדרגה ראשונה לזכות בנק מרכנתיל דיסקונט, ללא הגבלה בסכום, על מלוא הזכויות בנכס, וכמו כן, הציגה החברה, ייפוי כח בלתי חוזר, שניתן לה על ידי המבקש, לשם העברת כל זכויותיו במקרקעין לחברה.

 ביום 28.02.96 נרשמה המשכנתא לטובת הבנק, בד בבד עם ביטול המשכנתא שהיתה רשומה לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט.

 

החברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הבנק. על כן נקט הבנק ביום 25.11.02, בהליכי הוצאה לפועל, הן כנגד   המבקש והן כנגד החברה, היא המשיבה 2 דידן, וזאת לשם מימוש שטר המשכנתא העומד לזכותו על המקרקעין.

 

המבקש טוען, כי הוא דובר השפה הפרסית, והוא אף אינו יודע קרוא וכתוב בעברית. על כן, לטענתו, הוא חתם על הסכם הקומבינציה מבלי שקרא אותו, תוך שפרטי ההסכם מובהרים לו על ידי בעלי החברה, הדוברים אף הם את השפה הפרסית. לטענתו, הוסכם במפורש והובהר לו על ידי החברה כי חלקו על פי ההסכם יהיה נקי מכל חוב או שיעבוד ו/או זכויות צד ג', וזאת הן לעניין הערות האזהרה ובוודאי לעניין המשכנתא. לטענת המבקש, הוא הוטעה על ידי החברה.

 

 טענה נוספת שבפי המבקש, מופנית כנגד התנהלות הבנק. לטענתו, הבנק ידע כי בין הצדדים נחתם הסכם קומבינציה, והדבר עולה בברור מפרוטוקול הדיונים אשר התקיימו בבית המשפט. לטענת המבקש, הפסיקה הכירה בקיומה של חובת גילוי וחובת נאמנות של בנקים כלפי ממשכנים, והבנק הפר חובה זו ביחס למבקש.

הבנק התרשל בדרך בדיקתו את זכויות הצדדים במקרקעין, וזאת חרף העובדה כי ידע שמדובר בממשכן, אשר ערב לחיובו של אחר. הבנק אף לא פעל על מנת למנוע מצב בו המבקש ייטול על עצמו התחייבות, אשר אין הוא מבין את טיבה, ואין בעובדת החתימה על שטר המשכנתא בפני עו"ד חיצוני כדי להקטין את החובה אשר היתה מוטלת על הבנק. המבקש טוען, כי במחדלו של הבנק יש משום הפרת חובת האמון, וזאת מכח דיני החוזים המחייבים את הבנק לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בקשירת הסכם בנקאי, בשכלולו ובקיומו.

 

 

איני מקבל את טענתו המקדמית של הבנק, לפיה אין הבנק חב כל חובת זהירות כלפי המבקש. הלכה פסוקה היא, כי בנק חב חובת זהירות מוגברת לא רק ללקוחותיו, כי אם גם כלפי צד שלישי, לגביו יכול הבנק לצפות, כי ינזק אם לא ינקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת סיכון. היקפה של חובת הזהירות המוטלת על הבנק משתנה מעיסקה לעיסקה, בהתאם לנסיבות, אישיותו של הלקוח ומהות הפעולה שמבצע הבנק. הבנק הינו סוכנות חברתית וככזה, הוא חב בחובות אמון מוגברות כלפי הציבור בכללותו וכלפי לקוחותיו בפרט. 

מכח עקרון תום הלב, חלה  חובת הגילוי גם על מסמכי משכון. הכלל הוא, שהבנק או המלווה נדרשים למסור ללקוח, לערב, ובעקבותיו לממשכן, מידע מספיק על השלכותיו של המסמך עליו הם חותמים. על כן, בכל מקום בו הבנק מחתים אדם על ערבות או משכנתא, שנועדו להבטחת חובותיו של אדם אחר, עליו להגדיר, בשפה ברורה ופשוטה את היקף הסיכון. חובה זו, מוטלת על כתפי הבנק, גם שעה שהמסמכים נחתמים בפני עו"ד חיצוני ועליו לוודא, כי הדברים אכן הוסברו כדבעי וכי הובנה נפקותם.

 

לדעתי, חובת הבנק לגלות את כל המידע הרלבנטי מתחדדת דווקא במקום שבו מדובר באדם זר, הנדרש לשעבד את זכויותיו לטובת חובות אדם אחר. במצב כזה, קיים חשש ממשי שהחייב לא יפרט את מלוא התמונה בפני הערב, בין אם משום הצורך הדחוף להשיג בטוחה שתאפשר לו להמשיך בעסקו, ובין אם משום שאין בידיו את מלוא המידע. מנגד, הבנק מחזיק בידיו את מלוא המידע על משמעות החתימה והסיכונים הכרוכים בה, ואין כל מניעה שימציא את המידע לערב, הנדרש למשכן את זכויותיו להבטחת חובות החייב. לטעמי, הבנק אף חייב לברר את זהותו של הערב, ואת טיב היחסים שבינו לבין החייב.

 

במקרה שלפנינו, אף אם נקבל את טענת הבנק, כי לא ידע על הסכם הקומבינציה, שנחתם בין הצדדים, הרי שהוא סמך על המסמכים שהוצגו לו, וזאת מבלי להעמיק ולבדוק את החוזה שמכוחם נוצרו. הוא אף לא טרח להיפגש עם המבקש ולוודא כי משמעות חתימתו ברורה לו עד תום, וזאת חרף העובדה כי מדובר במשכנתא להבטחת חובותיו של אחר, כאשר למבקש עצמו לא צומחת כל טובה.

על כן, סבורני כי הבנק התרשל, וממילא אף נהג בחוסר תום לב, זאת שעה שבשקידה סבירה וללא השקעת כל מאמץ, יכול היה למנוע את טעותו של המבקש, אשר טוען כעת, כי הוא אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית, ועל כן לא הבין את משמעות המסמכים עליהם חתם.

 

האם עומדת למבקש הטענה כי "לא נעשה דבר"?

צודק הבנק בטענתו, כי בדרך כלל, דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך, ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא. למעשה, עוד כיום נטושה מחלוקת בפסיקה ובכתבי המלומדים, בסוגיה האם טענת "לא נעשה דבר" ממשיכה להתקיים במקומותינו. חרף העובדה, כי חוק החוזים אינו מאזכר באופן מפורש את המונח "לא נעשה דבר", אין בכך כדי למנוע את ההלכה, שכן בטלות חוזה, בגין הטענה של "לא נעשה דבר", מושתתת על ההנחה, העומדת בבסיס דיני החוזים, והיא, כי החוזה הינו פרי יצירת הצדדים. אם צד לחוזה חותם עליו, שעה שאינו מבין על מה הוא חותם, והוא סבור כי הוא חותם על דבר שהוא שונה בתכלית, הרי שמדובר למעשה בפגם ברצון, אשר תוצאתו היא כי לא היתה גמירות דעת כנדרש עפ"י סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

 

לדברי  פרידמן וכהן, יש להתחשב בנתוניו האישיים של החותם. אם אכן לא ידע קרוא וכתוב או שלא  ידע את השפה בה נכתב המסמך וסמך על מי שהקריא לו אותו, ניתן לטעון כי לא נעשה דבר, כך אף אם מי שהקריא לו או שסיפר לו על תוכנו של המסמך הטעה אותו בצורה קיצונית בדבר תוכן המסמך או מהות חתימתו.

  

יוצא איפה, כי שעה שחתם על המשכנתא הראשונה לזכות בנק דיסקונט, שרוי היה המבקש בטעות, כאילו המשכנתא מתייחסת אך לחלקה של החברה על פי ההסכם. אלא שמשכנתא זו לא מומשה מעולם. על כן לא היה המבקש ער לטעותו.

 

מאוחר יותר, כאשר הסתיימה בניית המבנה, והחברה פנתה אל בנק הפועלים, בבקשה כי יעמיד לרשותה אשראי כנגד זה שהעמיד לה בנק דיסקונט, כלל לא הוסבר למבקש כי הוא חותם, פעם נוספת, על שטר משכנתא. שהרי על פי ההסכם בין הצדדים, נדרשה המשכנתא לשם קבלת מימון לבניה. ומשזו הושלמה, הרי שהמבקש לא היה חייב לחתום על משכנתא נוספת. או אז, כך לטענת המבקש, טענה אשר לא נסתרה, נאמר לו שחתימתו דרושה לצורך העברת הזכויות בטאבו. קל להבין מדוע סבר המבקש כי הוא אכן חותם על מסמכים הנדרשים לטאבו, שכן באותו שלב אכן הושלמה הבניה והיה זה הזמן המתאים לכך, מבחינת ההסכם. הוא אף העיד, כי בשום שלב, לא נלקח או נדרש לסור לסניף הבנק, כפי שהיה בעת שחתם על המשכנתא הראשונה, ונציג הבנק אף לא היה נוכח בשעת החתימה. כל אלה, הביאו לכך כי חשדו, ביחס לטיב ולזהות המסמכים עליהם חתם, לא התעורר.

 

ברור, כי בכך הבנק, אשר נמנע מלבדוק את החוזה, נתפס בעצמו לכלל טעות. לו בוחן היה הבנק את החוזה, היה מגלה כי יפוי הכח, אשר נוסח על ידי עו"ד רפי כהן, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוזה, וכי הוא מעביר לחברה יותר זכויות מאשר התכוונו הצדדים. טעותו זו של הבנק ניתנת היתה למניעה על נקלה, באמצעות בדיקה פשוטה, באמצעי הבדיקה הזמינים, העומדים לרשות הבנק, שהינו כאמור גוף בעל עצמה וכוחות העולים כמה מונים, על אמצעיו של לקוחו. בכך הפר הבנק את חובת הזהירות שלו. בהמשך להפרת חובת זהירות זו, הביא את המבקש לחתום על מסמך, אשר הוא לא התכוון לחתום עליו, ולא הבין, בחתימתו על מסמך זה, כי בכך נפגעות זכויותיו.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן