שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בקשת ביצוע משכון: האם מתחייב צירוף שטר משכון?

מאת: עו"ד גלעד נרקיס   |   28.10.2005

ב-בר"ע (ת"א) 7448/97[1], הוגשה בקשת ערעור בגין מחיקת תיק ההוצאה-לפועל בנימוק שלא הומצא שטר המשכון. השופטת הניה שטיין פסקה, כי בחוק המשכון לא קבע המחוקק כי הסכם משכון צריך להיעשות בכתב דווקא, די אף בהסכם בעל-פה לצורך יצירת משכון. גם על-פי סעיף 17 לחוק המשכון די במשכון, רשום אצל
רשם המשכונות, כדי שראש ההוצאה-לפועל יוכל להוציאו אל הפועל אף ללא
פסק-דין.

 

בטופס 4 לתוספת לתקנות, לפיו יש להגיש את הבקשה לביצוע משכון, נמצא, לראשונה, הביטוי "שטר משכון", שעל-פי הטופס יש להגישו לביצוע. מאחר שכמבואר, אין בדיני המשכון כל אזכור ל"שטר משכון", נראה כי בדרישה להגשת שטר משכון במצורף לדרישת הביצוע בהוצאה-לפועל התכוון מתקין התקנות להודעת המשכון, החתומה על-ידי החייב, שנמסרה לרשם המשכונות לצורך רישום, או להודעת רישום של רשם המשכונות על-פי תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד-1994. על-פי תקנה 5(א) לתקנות הנ"ל: "המבקש לרשום משכון (להלן: המבקש) ימציא ללשכה שבתחום פעולתה נמצא מענו של החייב הודעת משכון, ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה." ודוק: בהודעת משכון עסקינן ולא בשטר משכון. רישום המשכון, על-פי תקנה 8 לתקנות הנ"ל, הוא על-פי פרטי ההודעה. משנרשמה ההודעה כאמור, ישלח הרשם לנושה אישור על הרישום (תקנה 9 לתקנות הנ"ל).

 

לפיכך, כאשר לבקשת הביצוע צורפה הודעת המשכון חתומה על-ידי החייב, וכן אישור על רישום המשכון מאת רשם המשכונות, הרי בכך קיים המערער את המוטל עליו, לגבי צירוף המסמכים הדרושים לשם ביצוע משכון רשום על-ידי ראש

ההוצאה-לפועל. אין מתקין תקנות ההוצאה-לפועל יכול לחייב את בעל המשכון הרשום להמציא, לצורך מימוש המשכון, מסמך שאין לו עיגון בדיני המשכון. כוונת מתקין התקנות, לגבי המסמכים שיש לצרף לבקשת מימוש משכון, הייתה בצירוף המסמכים הנדרשים לצורך רישום המשכון והודעת הרישום.

 

פרופ' דויטש דן בפסק-דין זה בספרו "קניין"[2]:

"אין ספק שקשה ליישב פרשנות זו עם הוראות החוק. את מסמכי הרישום אין 'מבצעים'. מבצעים את הסכם המשכון. והמונח 'שטר משכון' בתוספת לחוק מפנה ללא ספק למובן השגור של מונח זה, הוא הסכם המשכון, ולא למסמכי הרישום. למרות כך, יש לברך על גישת בית-המשפט-המחוזי בהחלטתו בעניין קי.בי. בע"מ. אכן, אם הדין המהותי אינו דורש את עריכתו של שטר משכון דווקא, דהיינו את עריכתו של חוזה בכתב, אין להתנות את מימוש המשכון בהצגתו של שטר כזה. להבדיל משטר על-פי פקודת השטרות [נוסח חדש], אשר מהווה חפץ נפרד מעסקת היסוד, ועל-כן קיומו הוא קריטי לשם פתיחת התיק בהליך מקוצר (הוצאה-לפועל), הרי שבהקשר למשכון, ההפרדה בין החיוב המובטח לבין הנכס (המשכון) נוצרת כאשר צומחת זכות משכון בכל דרך שבה ניתן על-פי הדין המהותי ליצור זכות כזו. הפרשנות של חוק ההוצאה-לפועל בכיוון זה היא אומנם מאולצת וקשה, אולם היא ראויה."

 

עוד מעיר פרופ' דויטש, כי נוסחו של חוק ההוצאה-לפועל לקוי גם מבחינה נוספת. גם משכון מופקד ניתן למימוש באמצעות מנגנון ההוצאה-לפועל, כאמור בסעיף 17(3) לחוק המשכון. אולם חוק ההוצאה-לפועל, בסעיף 81, מתייחס למסמכים שנקבע לגביהם כי יש לבצעם כמו פסק-דין.

 

"אין מנוס אלא לומר כי קיימת עדיפות להוראה מהותית, כך שעל ראש ההוצאה-לפועל מוטלת החובה לממש גם משכון מופקד. ניתן אולי לגרוס, כי ההפקדה משמשת תחליף הולם ל'מסמך', ולשאוב אנלוגיה... מן הכלל לפיו התנהגות לביצוע חוזה יכולה להוות תחליף לדרישת הכתב."



[1]     בר"ע (ת"א) 7448/97 קי. בי. בע"מ נ' מקס אינון, תק-מח 97(3) 2041.      

[2]     מ' דויטש, "קניין" (כרך ב') 82 (סעיף 10.49).

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן