שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

טענת טעות והטעיה המפורטת דיה בתצהיר הנספח לבקשת רשות להגן

21.10.2005

 

טענת טעות והטעיה המפורטת דיה בתצהיר הנספח לבקשת רשות להגן - כשלעצמה - ראויה כדי לאפשר למבקש להוכיחה. במיוחד נכונים הדברים, כשהמצהיר כלל לא נחקר  על טענה זו

ע"א 1266/91 יעקב קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פ"ד מ"ו(4) 193

ערעור על פסק-דין של  בית-המשפט מחוזי. אשר דחה את  בקשת  המערער ליתן לו רשות להתגונן כנגד תביעת הבנק (המשיב). המערער עורר בבקשתו לרשות להתגונן טענות מטענות שונות, אך בית-משפט עליון נדרש לטענה אחת בלבד והיא, כמדומה, הטענה העיקרית. על-פי הטענה, כתב הערבות, "ערבות מתמדת להבטחת כל סכום" אינו מחייב אותו וזאת  מחמת, טעות, הטעיה, תרמית, ועוד כהנה וכהנה טענות המתבקשות מאותה הטעיה שהוטעה (לטענת המערער).

השאלה אשר נבדקה היא, אם הראה המערער טענת הגנה הראויה להישמע.

בית-המשפט קבע כי הלכה מכבר היא, כי בשלב הליכים זה של בקשה למתן רשות להתגונן אין בית-המשפט נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית-המשפט כי אמת היא, ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית - תינתן לנתבע רשות להתגונן.

בשלב זה של בקשת רשות להתגונן ניתן להעלות אף טענות בעל-פה  כנגד מסמך בכתב ואין  חוסמים דרכו של נתבע מטעמים של דרכי הוכחה בלבד. בשלב זה של מתן רשות להתגונן אין בית-משפט נדרש כלל  לשאלה כיצד יעלה בידי הנתבע לבסס טענה של מירמה.

כללם של דברים: טענת ההטעיה שהעלה המערער בבקשתו למתן רשות להתגונן הינה טענה ראויה לעצמה (ולכך מסכימים הכל), ולדעת בית-המשפט היתה טענה זו מפורטת דיה  כדי מתן רשות להתגונן; בייחוד כך כשהמצהיר לא נחקר כלל על תצהירו. אכן, ניתן להניח כי המערער יכול היה להוסיף ולפרט את טענתו, אך בשים לב לשלב הדיון בו מצויים אנו -  והוא שלב  של מתן רשות להתגונן - בית-המשפט אינו סבור שיהיה זה ראוי  כי נשלול  ממנו זכות להתגונן מפני התביעה  שהוגשה כנגדו.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן