שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

כשרות תביעה להתברר בסדר דין מקוצר - דרישת ה"ראיה בכתב"

מאת: עו"ד גלעד נרקיס   |   02.10.2005

 

"ראיה בכתב"

הראיה שבכתב היא תנאי הכרחי המכשיר הגשת תביעה בסדר דין מקוצר כאשר עילתה היא מכוח חוזה או התחייבות ושהסעד המבוקש בה הוא סכום כסף קצוב.

הראיה צריכה להתייחס לנטען בתביעה, דהיינו לעניין מהותי ולפחות לחלק מן התביעה עצמה. אין הראיה בכתב צריכה להתייחס לסכום הקצוב דווקא[1]. כך למשל בעניין "ורדים"[2] נאמר כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על-פי חוזה בטענה שהחוזה הופר, אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות.

בעניין מסדה שביט נ' בנק מרכנתיל[3] נדון העדר צירופו של מסמך בדבר שינוי שמו של התאגיד התובע את המשיב. נקבע כי תעודת שינוי השם אינה "ראיה בכתב" שהיתה חובה לצרפה כאלמנט אופרטיבי, וגם אם היתה חובה כזו לפי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי (כמסמך מהותי), הרי שאזכור חלקה הרלבנטי בכתב התביעה היה מספיק. מסמך כזה הוא "גבולי" בהקשר לעצם התביעה, שהרי אינו עוסק בהוכחת החוב גופו כ"אלמנט אופרטיבי" של העילה, אלא הוא חוליה בשרשרת שעל התובע לחבר כדי להקים את תביעתו.

עם זאת ראוי לזכור כי כאשר בכתב התביעה כרוכות יותר מעילה אחת, הרי אם ראיה בכתב מתייחסת אך ורק לאחת מן העילות, לא תוכל התביעה להתברר בסדר דין מקוצר[4].

הראיה שבכתב אינה טעונה דווקא חתימה של הנתבע. פרטיכל של בית-משפט, למשל, יכול לשמש גם הוא כראיה מספקת[5]. עם זאת, הכוונה היא למסמך הקשור בנתבע, ואם המסמך עשוי על-ידי התובע בלבד, אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה[6].

באשר להיקף הראיות הנדרש קבעו בתי-משפט כי די ב"ראשית ראיה" על-מנת לקיים את מצוות תקנה:

 
"את הצורך בראיה בכתב להוכחת התביעה מפרש בית-המשפט העליון לקולה... 'ראשית ראיה דיה'... ומהי ראשית ראיה? נניח, כי התביעה צריכה ראיה בכתב על-פי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמני, והתובע מביא לצורך כך את המסמך ומבקש להוסיף עליו ולהשלימו בראיות בעל-פה, ההיה בית-המשפט מקבל את הראיה ..."
 [7]
 
בפרשת הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד[8] ביקשו המערערים כי תימחק מכתב התביעה הכותרת "סדר דין מקוצר" כאשר טענתם המרכזית הופנתה כנגד הסתמכות התביעה על אישורי היתרה של החשבון בלבד, אשר מקורה בתנאי ההסכם שבין הצדדים, תנאי עסק כלליים וטופס פתיחת חשבון. נקבע כי הדרישה המינימלית לשם הקמת ראשית ראיה היא כי לתביעה יצורף מסמך בו מצויין החיוב הכספי הנתבע. על כן די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית מצידו של הבנק התובע בסדר דין מקוצר, ואין צורך בצירוף כל ספריו וחשבונותיו. צירופם של מסמכים נוספים מלבד היתרה הסופית אינו הכרחי בשלב המקדמי שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה קפדנית של התשתית הראייתית המקיפה שמצויה בידי התובע.
יצויין, כי הלכה זו עניינה רק בדרישת "הראיה בכתב" ולא בדרישת ה"סכום הקצוב" שהיא דרישה נפרדת ועצמאית.
הלכה זו גם אינה יכולה להועיל לתובע שתביעתו לוקה בחוסר פירוט של "העובדות המהותיות" כדרישת תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. ב- המ' (חי') 3980/95[9], למשל, נטען כי אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר וזאת מאחר שלא צורף לכתב התביעה אישור בדבר גובה הריבית שהיה נהוג אצל המשיב בתקופה הרלבנטית. כב' השופט ע' גרשון קבע כי אכן, קיימת ראשית ראיה, על-אף חסרונו של אישור בדבר שיעור הריבית שהיתה נהוגה בבנק בתקופה הרלבנטית. ההלכה שנפסקה בפרשת הילולים היא כי הדרישה ל"ראיות שבכתב" אין פירושה, שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם. עם זאת, התקבלה הטענה בדבר חוסר פירוט מספיק בכתב התביעה באשר להרכבו של החוב הנטען. יש להקפיד עם הבנק התובע על-ידי הדרישה כי יפרט את תביעתו ודרך חישוביו כדבעי. לאור האמור הורה בית-המשפט על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".
בעניין נתיבי א.ד. בע"מ נ' בנק דיסקונט[10] נטען, בין היתר, כי תביעת הבנק אינה עומדת בדרישות הכתב, מאחר שאישור מטעם הבנק על יתרת החוב אינו נושא את חותמת הבנק. נקבע (כב' השופט האשם) כי התדפיס מהדף האחרון של החשבון המראה את יתרת החובה בחשבון, והנחזה על פניו כתדפיס שהופק במחשב הבנק על סמך ספרי הבנק, די בו יחד עם שאר המסמכים שצורפו לכתב התביעה, כדי למלא אחרי דרישת הכתב, מה עוד, כי לא נטען בבקשה כי התדפיס לא הופק במחשב הבנק או שאינו משקף את המצב על-פי ספרי הבנק.
בעניין פרידמן חכשורי נ' בנק מרכנתיל[11] טענה המבקשת, בין היתר, כי מעורבת בתביעה עילה שטרית שאינה נסמכת בראיה בכתב, שכן חסרה חתימת היסב על גבי השיקים, ועל כן אין המשיב אוחז בהם כשורה או בעד ערך. אמנם הלכה פסוקה היא כי "...אין מקום להגיש שטר כראשית ראיה בכתב לקיומה של העילה האמורה, כאשר השטר על פניו אינו מצביע על עילה כזו..."[12], ואולם במקרה דנן, דינה של טענה זו להידחות. צירוף השיקים, אשר חתומים על-ידי המבקשת, וכתב המחאת הזכות אשר חתום על-ידי חברת רוט ומאושר על-ידי המבקשת לכתב התביעה, מהווים יחדיו, אם לא כל אחד לחוד, ראשית ראיה לעילה השטרית, המכשירה את התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.
תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה עוסקת ב"ראיה שבידי התובע", אלא בתביעה "שיש עליה ראיה בכתב". לפיכך כשזו מושגת, ברבות הימים, בדרך של תצהיר מפיו של הנתבע, דינה כדין כל ראיה, ובית-המשפט אינו רשאי לעצום עיניו ולהתעלם ממנה בבואו לבחון את השאלה אם התביעה ראויה להיות נדונה בסדר דין מקוצר, גם במקרה שנתבע אינו נחקר על תצהירו. אין מניעה שאת אשר החסיר תובע במסמכיו, יוכל להשלים מתוך הודאתו של בעל דינו (הנתבע) העולה מתוך כתבי טענותיו. על-מנת להימנע מ"סכנה" זו, יש ונוהגים להסתפק בשלב הראשון בעתירה עצמאית למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", ולבקש דחיה בהגשתה של הבקשה לרשות להתגונן, עד שתינתן החלטה בבקשה הראשונה[13].
כך למשל, בבקשת רשות הערעור בעניין סאנריי אסוסייטד[14] ניהל המשיב 2 חשבון בבנק ברקליס (המשיב 1) ונתן הוראה להעביר את כל הכספים המופקדים בחשבונו לחשבונה של המבקשת. הבנק לא מילא אחר בקשה זו משום שחשש ביחס לאמיתות ההודעה. המשיב 1 טען שהתביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר הואיל והיא אינה נתמכת במסמך ערוך על-ידי משיב 1 או בחתימתו. נקבע, כי מתוך התצהיר שהוגש מטעמו של המשיב 1 עולות אותן עובדות המשלימות את טיעוניה של המבקשת כדי לבסס תביעה שראויה גם ראויה להידון בסדר דין מקוצר. בתצהיר קיימת הודאה מפורשת שמשיב 1 קיבל את מסמכיו של משיב 2, אך לטענתו חשש לפעול על-פיהם מאחר ועלו בו ספקות לגבי זהות החותם ואמיתות החתימה. עתה עוד אין ספק שמשיב 2 החזיק חשבון אצל משיב 1, ושבאותו חשבון היה סכום של 13,413.36 לי"ש. עולה מכל האמור הוא שתביעת המבקשת מילאה אחר יסודותיה של תקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.
 
בפרשת ר. פ. הנדסה נ' מגאסון אלקטרוניקה[15] נפסק מפי כב' השופט סגן הנשיא שפירא רון כי משצויין במפורש בכתב התביעה כי המסמכים מצורפים לכתב התביעה, אין מקום להיבנות מתקלה טכנית של אי-צירופם ולבקש מטעם זה למחוק את הכותרת. לכל היותר היה בסיס להגשת בקשה למתן ארכה, להגשת בקשה למתן רשות להתגונן או למחיקת כותרת לאחר שיתוקן הפגם הטכני והמסמכים יצורפו בפועל לכתב התביעה. מדובר בתקלה טכנית ולא בפגם מהותי בכתב התביעה ותקלות מסוג זה יש לתקן בהסכמה בין באי-כוח הצדדים וללא דיון כלל. בהתאם, וכבר מטעם זה יש להתיר את תיקונו הטכני של כתב התביעה באופן של צירוף המסמכים החסרים אשר אוזכרו במפורש כמסמכים מצורפים בכתב התביעה.
 
 
יתרה מזאת, הלכה היא כי ניתן לתקן תיקון מהותי בכתב תביעה שהוגש בסדר דין מקוצר אשר כולל עילות הכשרות להתברר בהליך זה ועילות שאינן כשרות, כך שהעילות הלא כשרות תימחקנה וניתן יהיה לדון בתביעה בסדר דין מקוצר[16]. דברים אלו, בדרך של קל וחומר, יפים גם לכך שניתן להכשיר את התביעה לדיון בסדר דין מקוצר על-ידי תיקון טכני של כתבי טענות בדרך של צירוף מסמכים אשר צויינו בכתב התביעה אך מסיבה של טעות לא צורפו.
 
במקרה בו מוגשת נגד לקוח של בנק תביעה בסדר דין מקוצר וצורפו לתביעה רק חשבונות מקוטעים ולא שלמים, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם ברשותו, הוא יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה או לפני כן שהחשבונות הנ"ל ימסרו לו, או שיוכל לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם לא ייענה, ללא צידוק סביר, יקבל הלקוח רשות להתגונן והבנק יאלץ להוכיח את תביעתו[17].


[1]     מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה (2000) עמ' מב-6.

[2]     ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית לביטוח, פ"ד מה(5) 729.

[3]     בר"ע (י-ם) 2095/96 מסדה שביט נ' בנק מרכנתיל, תק-מח 96(2) 2590.

[4]     מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה (2000) עמ' מב-7.

[5]     מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדרי הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה (2000) עמ' מב-7.

[6]     א' גורן, עמ' 302.

[7]     ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613.

[8]     ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה(3) 188.

[9]     המ' (חי') 3980/95 מרקטוול מוצרי צריכה נ' בנק הפועלים, תק-מח 98(1) 599.

[10]    בש"א (נצ') 1749/00 נתיבי א.ד. בע"מ נ' בנק דיסקונט, תק-מח 2000(3) 6503.

[11]    בש"א (ראשל"צ) 966/01 פרידמן חכשורי נ' בנק מרכנתיל, תק-של 2002(2) 620.

[12]    ע"א 178/68 סלע נ' לב-חביב ואח', פ"ד כב(2) 197, 199.

[13]    בר"ע (ת"א-יפו) 7339/95 סאנריי אסוסיאטד נ' בנק ברקליס, תק-מח 95(2) 1906. וראה גם: ת"א (ת"א) 83791/99 קופת חולים כללית נ' בית חולים מאיר, דינים שלום טז 652.

[14]    בר"ע (ת"א-יפו) 7339/95 סאנריי אסוסיאטד נ' בנק ברקליס, תק-מח 95(2) 1906.

[15]    בש"א (טב') 1878/99 ר. פ. הנדסה נ' מגאסון אלקטרוניקה, תק-של 2000(2) 118.

[16]    ראה ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765.

[17]    רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון, תק-על 90(3) 1111.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן