שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

כשרות תביעה להתברר בסדר דין מקוצר דרישת "מכוח חוזה או התחייבות"

מאת: עו"ד גלעד נרקיס   |   02.10.2005

 

 "מכוח חוזה או התחייבות"

כאמור, לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי יכול ותוגש תביעה בסדר דין מקוצר "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". מלשון התקנה עולה, איפוא, במפורש, וכך גם נקבע בפסיקה, כי החוזה או ההתחייבות אינם חייבים להיות מפורשים ויכולים להיות גם "מכללא", וודאי שאין הם חייבים להיות בכתב, אך אפילו בעל-פה אינם חייבים להיות, ודי הוא שאפשר להסיק על קיומם ממכלול נסיבות המקרה[1].

עם זאת, חוזה או התחייבות צריך שיהיו או שיוכחו, כך או כך, ובלעדיהם לא ניתן להגיש תביעה בהליך של סדר דין מקוצר.

על השאלה אם תביעה "מעין חוזית" כשלעצמה באה בגדר תביעה "מכוח חוזה" הובעו בפסיקה ובספרות דעות שונות שלא הוכרעו. בעניין זה הביע המלומד ד"ר ש' לוין את דעתו שתביעה מעין חוזית, שבסיסה ההיסטורי אינו נעוץ בחוזה, אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, אף-על-פי שהיום נעוץ מקורו של החיוב המעין חוזי, במקרים רבים, בחוק עשיית עושר; בהוסיפו ש"אין צידוק להרחיב את היריעה אצלנו". לעומת זאת, כאשר בסיסה ההיסטורי של התביעה נעוץ בחוזה נקבע ש"מכוח חוזה" היא באה ומכאן שהיא ראויה להתברר בדרך האמורה[2].

זו היתה הדעה גם בעניין קלמו[3], בו נפסק כי תביעה מעין חוזית שאינה נסמכת על נדבך חוזי קודם, בדומה לתביעה על יסוד עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אינה יכולה להתברר בהליך מקוצר. הרחבת היריעה של סדר דין מקוצר, באופן שתכלול גם תביעות מעין חוזיות, כגון תביעות שעילתן עשיית עושר ולא במשפט, עשויות לכלול כמעט כל תביעה אזרחית-כספית, ובלבד שיהיו בסכום קצוב ויהיו נתמכות בראיה בכתב (ודי, כידוע, ב"ראשית ראיה"), והמחוקק (או מתקין התקנות) בוודאי שלא התכוון לתוצאה כזו.

בעניין אריאל[4] דובר בתביעה המוגשת על יסוד עילה של עשיית עושר ולא במשפט שמקורה בחוק עשיית עושר, אשר בסיסה ההיסטורי נעוץ בחוזה. בית-משפט השלום חייב את הנתבעים לשלם לתובעים על-פי אותו חוזה. חיוב זה בוטל בערעור. נפסק כי, אין מקום להבדיל בין מקרה כזה לבין מקרה שבו הוגשה תביעה להשיב את ששולם על-פי חוזה, שבו הוכשרה הדרך של סדר דין מקוצר גם במקרה שאין הוכחה בכתב על עילת ההשבה.

אולם, גם אם אין בסיסה ההיסטורי של התביעה הנדונה נעוץ בחוזה אלא בפסק-דינו של בית-משפט השלום שבוטל, הרי שסעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את הוראותיו של חוק החוזים גם "על חיובים שאינם נובעים מחוזה". אם רואים את החיוב כנובע מפסק-דינה של ערכאת הערעור, ולא מהחוזה, ניתן להחיל עליו, "בשינויים המחוייבים", את הוראת סעיף 21 לחוק החוזים, לפיה משבוטל חוזה חייב כל צד להשיב למשנהו מה שקיבל על-פי החוזה. מדובר, איפוא, בתביעה "מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב, שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק".

מתקין התקנות דן בתביעה "מכוח חוזה או התחייבות", שהוא רחב מנוסח הדיבור "על-פי חוזה". לפיכך, אפשר להגיש בסדר דין מקוצר גם תביעה בעילה של הפרת חוזה[5]. בעניין חכשורי[6] נטען כי סכום התביעה אינו פועל יוצא של ההסכמים, אלא הוא סכום "נזק" נטען כתוצאה ממצג שווא. לאור זאת אין המדובר בעילת תביעה חוזית אלא בעילת תביעה נזיקית, וככזו, אינה ראויה לבוא בשערי סדר הדין המקוצר. נפסק (כב' הרשמת עמית אניסמן) כי טענה זו דינה להידחות. הלכה פסוקה היא כי "...משיש בידי התובע ראיה בכתב על עשיית ההסכם וקיומו, מותר לו לתבוע, בסדר דין מקוצר, לא רק אותן תביעות שהזכות לתבען קבועה בהסכם עצמו, כי אם גם כל אותן התביעות הנובעות מהפרתו או מסיכולו של ההסכם..."[7].

בענייננו, עילת התביעה של המשיב הינה הפרת ההסכמים. אין המדובר בעילה נזיקית, שכן תביעה המוגשת בעילה של הפרת חוזה, באה "מכוח חוזה", כאמור בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולא מכוח דיני הנזיקין, ולכן נכנסת היא לגדרו של סדר הדין המקוצר.



[1]     בש"א (ת"א) 14806/01 קלמו אברהם נ' חברת גלובוס יונייטד, תק-של 2002(2) 595.

[2]     רע"א 7420/95 אריאל נ' רותם חברה לביטוח, פ"ד נ(4) 514.

[3]     בש"א (ת"א) 14806/01 קלמו אברהם נ' חברת גלובוס יונייטד, תק-של 2002(2) 595.

[4]     רע"א 7420/95 אריאל נ' רותם חברה לביטוח, פ"ד נ(4) 514.

[5]     י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995) 660.

[6]     ת"א (ראשל"צ) 788/02 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' בנק להרצליה, דינים שלום יח 796.

[7]     ר"ע 104/86 אסתר ביטון נ' אליהו פרץ, פ"ד מ(1) 787.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן