שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

התיישנות ומשכון

מאת: עו"ד גלעד נרקיס   |   02.10.2005

 

התיישנות ומשכון

מה דינו של חיוב המובטח כלפי צדדים שלישיים במשכון או במשכנתא? האם התיישנות החוב מיישנת גם את הזכות להיפרע מן השיעבוד? ואם לא, האם הזכות להיפרע מן השיעבוד נתונה בעצמה להתיישנות? סעיף 20 לחוק ההתיישנות קובע כי נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתא, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו להיפרע מן השיעבוד.

מהוראה זו עולה בבירור, כי התיישנות החוב העיקרי אינה גוררת עימה את התיישנות הזכות להיפרע מן השיעבוד. לעומת זאת, ההוראה היא דו-משמעית לגבי היכולת להיפרע מן השיעבוד לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות על התביעה למימוש השיעבוד. בספרות ובפסיקה מחוזית הובעה הדעה לפיה הוראת סעיף 20 לחוק ההתיישנות הקיים שוללת לחלוטין את התיישנותה של הזכות להיפרע מן השיעבוד.


 

על-פי דעה זו, הזכות להיפרע מן השיעבוד אינה מתיישנת לעולם[1].

מהיבט הדין הרצוי אכן יש טעם להבחנה בין התיישנות החיוב המובטח בשיעבוד לבין התיישנות השיעבוד גופו. על-אף שהתביעה למימוש השיעבוד היא במהותה תביעה הנלווית לחיוב העיקרי, ולכן היא אמורה להתיישן יחד עימה, ניתן לראות במשכנתא או במשכון, בשל תכונותיהם הקנייניות, זכות העומדת בפני עצמה והמובחנת מתביעת החיוב שלהבטחתו נוצרה.

לעומת זאת, תזכיר חוק ההתיישנות, התשס"ג-2003 גורס כי אין הצדקה לגישה השוללת לחלוטין את התיישנות התביעה למימוש שיעבוד. במה שונה בעל שיעבוד שאינו טורח לממש את זכותו מכל זכאי אחר שאינו פועל לקיום זכותו? אמנם בעל השיעבוד שונה מנושה אחר היות שהוא יודע כי זכותו מובטחת ולפיכך אינו ממהר לממש את השיעבוד, אך תופעה זו מקפיאה את הנכס המשועבד בידי החייב ומונעת העברות רצויות שלו. תכונותיה הקנייניות של המשכנתא או המשכון מצדיקות קביעת תקופת התיישנות ארוכה מיום היווצר החיוב אך לא שלילה מוחלטת של ההתיישנות. אשר-על-כן הוצע כי תביעה למימוש שיעבוד תהיה כפופה להתיישנות, כאשר לשיעבוד מקרקעין מוצעת תקופת התיישנות של עשר שנים מיום התיישנות החיוב שלהבטחתו שועבדו המקרקעין, ואילו לשיעבוד מיטלטלין – שלוש שנים מיום התיישנות החיוב (תקופת ההתיישנות הרגילה בתזכיר היא ארבע שנים).

כדי שההסדר המוצע יבוא לידי ביטוי ברישום השיעבודים, מאפשר התזכיר לבקש מבית-המשפט להורות על מחיקת משכון או משכנתא מן המרשם אם כל החובות המובטחים התיישנו, או על תיקונם אם התיישנו חלק מן החובות המובטחים. זאת, בכפוף לאפשרות שחובות חדשים שגם להבטחתם ניתן משכון, יבואו במקום החובות שהתיישנו. מחיקה או תיקון כאמור, לאחר שמיעת טענות בעל השיעבוד, יכולים להיעשות באותו אופן שבו הם נעשים במקרה של פירעון חיוב מובטח. הוראה זו מקנה גם לצד מעוניין אחר את היכולת להגיש בקשה למחיקה או לתיקון כאמור. אמנם הכלל הוא שטענת התיישנות היא טענתו של החייב ואין צד שלישי רשאי לעשות בה שימוש לצרכיו, אך מקרה השיעבוד שהתיישן הוא חריג לכלל הזה. ההחלטה אם ומתי תתקבל טענת ההתיישנות מפי צד שלישי נתונה לשיקול-דעת בית-המשפט.



[1]     תזכיר חוק ההתיישנות, התשנ"ה-1995.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן