שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

גילוי מסמכים

  • תמצית פסק דין בושא: חסיון מסמכי ייעוץ משפטי

    ת"א (מחוזי-ת"א) 002486/02 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2003(2) 598.

  • עיון במסמכי בנק; שאלת עלות צילום ושחזור מסמכי הבנק

    רע"א 1300/02 מיכה ריקלין נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (טרם פורסם) בפני כב' השופט א' ריבלין, תק-על 2003(2) 719.

  • חסיון בנק-לקוח

    חובת אמון וחובת סודיות המקנות עילת תביעה וזכות לצו מניעה, כשלעצמן מעולם לא זכו להכרה כבסיס לחסיון. אולם הדאגה הגואה בתקופתנו מפני חדירה לתחום הפרט, המודעות שהתפשטה בחברתנו לנושא זה והחשיבות הגדלה שנוטים אנו לייחס לערכים של כבוד האדם וזכותו שיניחוהו לנפשו, העלו גם את חובת האמון ושמירת הסודיות למעמד נכבד יותר ועשו אותן לערכים בעלי משקל רב יותר במאזנם של השיקולים המתחרים.

  • דפי חשבון

    חובת בנק לגלות מסמכים, אף בשלב של בקשה לרשות להתגונן, נקבעה בפסיקה זה מכבר. אולם חובה זו אינה חובה כללית, אלא נוגעת לפירוט המסמכים והחשבונות הדרושים לצורך ההגנה.
  • נהלים פנימיים של בנק והנחיות בנק ישראל

    השאלה vhtהאם, על בסיס עילת התביעה כלפי הבנק, הנהלים הפנימיים של הבנק הם מסמכים רלבנטיים?
  • דו"ח בנק ישראל ודו"ח ביקורת פנימית

    בפרשת בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח'[1] התברר ליורשיו של הלקוח כי נעשו בחשבונותיו פעולות מרמה והסתרה על-ידי מספר עובדים בבנק איגוד. פעולות אלה הביאו לידי כך שחשבונם בבנק עמד על יתרת חובה. הבנק קיבל את מרבית הטענות של משפחת אזולאי אולם לגבי יתרות חובה שנותרו במחלוקת, קבעו הצדדים בהסכם כי בנק איגוד יבדוק את העניין. הבנק העביר את תוצאות הבדיקה למשפחת אזולאי אשר מצידה לא הסכימה שהפעולות נעשו כדין. לאור הסכסוך שהתגלע, הגיש בנק איגוד תביעה כנגד משפחת אזולאי.

  • רלבנטיות המסמכים והיקף הגילוי והעיון

    כאמור, יש לשאול עד כמה יש מקום להעמיק את ההיתר לקיים גילוי על חשבון יעילות ההליכים, ועד כמה יסייעו הליכי הגילוי לעשיית משפט צדק.

  • שיקול-דעת בית-המשפט למתן צווי גילוי ועיון

    תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית-המשפט או הרשם לא יתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות לגלות מסמכים.
  • סנקציות על אי-גילוי ועיון

    תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי (צו גילוי מסמכים) או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114 לתקנות הנ"ל (דרישה לעיון במסמכים שנזכרו) לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית-המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית-המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים.

  • מועדים לגילוי מסמכים

    תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, בחלקיה הרלבנטיים, כי כדי להפעיל את מנגנון הדרישה לגילוי מסמכים על צד לפנות לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב לגלות בתצהיר את המסמכים. אם בעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה, רשאי הוא לבקש מבית-המשפט או מהרשם ליתן צו לגילוי מסמכים.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן