שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

טענת שיהוי כנגד תביעת בנק

  • לקוח הגיש ערבות למכרז אשר התברר כי נפסלה, בית המשפט קבע כי הבנק לא התרשל

    בנק הוציא ללקוחו ערבות בנקאית לצורך השתתפות במכרז אשר לא תאמה לתנאי המכרז. האם חייב הבנק לפצות את הלקוח בגין אי זכייתו במכרז שעה שהערבות שהוצאה תואמת לבקשה להוצאת הערבות והתובע לא בדק את הערבות טרם הגישה למכרז?
  • פעולות הבנק בניגוד להוראות בנק ישראל; שיהוי בהגשת תביעה על-ידי הבנק

    ת"א (מחוזי-ת"א) 2339/89, 232/91 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' לונדרנר ואח' (טרם פורסם)
    הבנק תבע את מנהלה ואחד מבעליה של חברה אשר ערב לחשבונה בבנק, ביחד עם אחיו ואדם נוסף. בחשבון נצברה יתרת חובה בסכום גדול, אשר הלך וטפח במשך כשלוש שנים עד להגשת כתב התביעה. אגף הביקורת הפנימית של הבנק פתח בביקורת בסניף - בלי קשר לנתבעים, ובעקבות חשד לאי-סדרים ברישום ערבויות. החקירה העלתה שנופקו ערבויות בנקאיות ללא אישור. אלו הוצאו כחלק מפעילות של חברה שהקים מנהל הסניף (שנפטר ארבע ימים לאחר שנערכה הביקורת), ביחד עם סגנו. החברה עסקה בתיווך בכספים, מבלי שהיו בטחונות מתאימים לערבויות שהחברה הנפיקה. כשנחשפה הפרשה, נמלט סגן המנהל לחו"ל. כששב, הוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע.
  • תמצית פסק דין בנושא: שיהוי

    בש"א (ת"א) 2024/01 פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל, תק-מח 2002(2) 3638.

    בעניין פנחס כץ, נדונה התנגדות של החייבים להתראת פשיטת רגל, אשר הומצאה להם מידי הנושה – הבנק. טעמי ההתנגדות היו ציון סך חוב בלתי-נכון; אי-עמידה של הבנק בחובות המוטלות על נושה בלתי-מובטח ו- פעולה בחוסר תום-לב תוך העלמת עובדות מהותיות מבית-המשפט. לאחר שהונחו בפני בית-המשפט נימוקי הבנק להתנגדות, נעשה שימוש בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים.

  • שיהוי הבנק בהגשת תביעתו

    מחד גיסא, לעניות דעתנו, יש מקום להתחיל להפנות תיקי התדיינות בהם בנק הוא צד להליך למסגרת של התדיינות אלטרנטיבית. בפרק שעניינו התדיינות אלטרנטיבית בסכסוכים שבנק צד להם, אנו מביאים הצעה לניהול ההליך, הלוקח בחשבון את היתרונות והחסרונות של התדיינות מן הסוג הזה. מכלול השיקולים והאיזון הראוי בין כוחו של הבנק לבין זה של לקוחו, לעניות דעתנו, אינו מאיין את המידתיות הנדרשת במסגרת ההגנה על זכויות יסוד של הבנק (זכות הקניין או זכות הגישה לבית-המשפט), ונוכח מיקום החקיקה הקיימת בנושאי הבנקאות, נראה לנו הדבר כתוואי של מדיניות משפטית ראויה.

  • שיהוי הבנק בקיזוז חובות כלפיו

    דרישת אי-השיהוי בקיזוז חובות הלקוח כלפי לקוחו נושקת לשתי חובות אחרות של הבנק. קודם לכל, מדובר בחובת תום-הלב. אין לאפשר לבנק לקזז את חובות הלקוח כלפיו תוך שבירת תוכניות חיסכון וגרימת נזק ללקוח. על הבנק להפנות את תשומת-ליבו של הלקוח ליתרת החובה ההולכת ותופחת, לצד קיומם של אותן תוכניות המהוות, בסופו של דבר, את "כרית הביטחון" (הבטוחה), שעל סמך קיומה נאות הבנק להמשיך ולתת ללקוח אשראי הגובה מן הלקוח ריבית חסרת פרופורציה לעומת זו שהבנק מעניק ללקוח במסגרת תוכניות החיסכון. שנית, עניין לנו בעצם ה"חובה" לתת אשראי או להפסיקו. לכן, עולה השאלה: האם נכון להטיל על הבנק במקרים מסויימים, חובה להפסיק לתת אשראי ללקוח?

  • שיהוי בפעולות מצד הבנק

    בעבר, היינו מורגלים לזהות את טענת השיהוי עם סט "טענות-הסף הייחודיות" למסגרת הדיונים המתנהלים ב- בג"צ; היום, ככל שהורחב השימוש בעיקרון תום-הלב, כך הועמק השימוש בטענה זו – הן בערכאותיו השונות של בתי-המשפט והן ב"סוגים" שונים של התדיינות (פלילית ואזרחית כאחד ועל כל גווני ההתדיינות האזרחית).

  • חובת תום-הלב

    חובת תום-הלב – ללא כל ספק – חלה על הבנקים. חובה זו חלה ברמה גבוהה מזו שבתי-המשפט מכילים על יחסים עסקיים "רגילים". עיקרון תום-הלב מצוי בחוק החוזים, והוא קובע כי על אדם לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת החל משלב המשא ומתן, תוך כדי קיום החוזה ומכיל חובה זו גם "...ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה."היקף תחולתו של העיקרון מתחשב במכלול הנתונים המשתנים. ב"מערכת היחסים" שבין הבנק לבין לקוחותיו – זו המתמצית כמעט כולה בחוזים כתובים, כאמור – מתקיימים יחסי נאמנות.
  • נקיון כפיים בגילוי מסמכים

    הבנק ופקידיו אמורים לפעול בכל הקשור לכספי לקוחותיו כשהם מונחים על-ידי שיקול של טובת הלקוח. יחסי הבנק עם הלקוח הם יחסי תלות של הלקוח בבנק. זאת ועוד, "הנאמנות הכפולה", העשויה להתעורר באיזון האינטרסים של טובת הלקוח, מחד גיסא, ושל רווחיות הבנק, מאידך גיסא, מצריכה מידה רבה של טוהר מידות, יושר והגינות. התנהלות הבנק צריכה להיות מונחית על-ידי רמה גבוהה של נקיון כפיים והימנעות מלהיות נתונה להשפעה בלתי-עניינית במהלך מילוי תפקידו כלפי כל פרט, המהווה את ציבור הלקוחות, וכלפי הציבור בכללותו. מכל האמור לעיל, מן החקיקה הענפה בנושא הבנקאות ומכל המאפיינים, שהנחו את בתי-המשפט בפסיקתם באשר להיותו של תאגיד כלשהו מסוג התאגידים המספקים שירות לציבור, ניתן לומר, שהבנקים עונים על מרביתם.
  • "תנאי-סף" בהתדיינות אשר בנק מעורב בה

    לבנקים מעמד דואלי בין התחום הפרטי לבין התחום הציבורי. יצור "כלאיים" או "גוף דו-מהותי", כלשון פוסקי בית-המשפט העליון. כשאומר אתה גוף מעין ציבורי, על כורחך, אתה אומר, כי בנורמות ציבוריות עסקינן. מגמת הפסיקה להכיר בבנקים כגופים מעין ציבוריים. לכן, בתי-המשפט דורשים מן הבנקים רמה גבוהה של נקיון כפיים ואיפוק בהעלאת יתרונותיהם הדיוניים והאחרים. כל זאת, לצד החובות המוטלות על הבנקים כלפי לקוחותיו, כגון: חובת אמון, חובת זהירות, חובת סודיות וחובות אחרות.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן