מהו היקף אחריותו של בנק בגין שיק של לקוח שזויף ונפרע?

30.08.2018   |

ת"ק 10983-12-16 רוזנבלום ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

התובעת, נציגות בית משותף, משכה שיק ע"ס 20,276 ₪ מתוך חשבונה בבנק הדואר, ערוך לטובת חברת המעליות ישראליפט ושלחה אותו אליה בדואר. זמן מה לאחר מכן התברר, כי השיק לא הגיע ליעדו, אלא הגיע לצד ג' לא ידוע. בהמשך שמה של ישראליפט נמחק ובמקומו כנפרע נרשם שם מוטב אחר בערבית, כמו כן נמחקו המילים "למוטב בלבד" ונותרו רק קווי השרטוט.

השיק הוגש לפירעון ונפרע. ביום הפירעון פנתה התובעת לבנק בבקשה לביטול החיוב בגין השיק ונדחתה על ידו.

לטענת התובעת, הבנק התרשל בכך שלא בדק את השיק ולא זיהה את הזיוף, ובנוסף התרשל בכך שלא זיהה שמדובר בפעולה שאינה אופיינית לחשבון. מנגד טען הבנק, כי הזיוף נעשה באופן מקצועי ואינו נראה לעין בבדיקה רגילה.

בית המשפט קיבל באופן חלקי את התביעה וקבע, כי על גבי השיק מופיעים סימני אזהרה רבים המעלים חשד בעוצמה גבוהה לזיוף, וכי השיק אינו מתיישב עם שאר השיקים של התובעת אותם הנפיקה הנתבעת, ועל כן היה על הנתבעת למנוע את סליקתו.

יחד עם זאת קבע בית המשפט, כי בשליחת שיק בסכום משמעותי בדואר רגיל קיים סיכוי סביר שהשיק יגיע לאדם בלתי מורשה, לכן היה על התובעת למנוע תקלה זו באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה לדוגמא, ומשכך נקבע שיש לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%.

בסופו של דבר, חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,207 ₪.


© כל הזכויות שמורות