תביעה נגד בנק - אישור בקשה לתובענה ייצוגית כנגד בנק שחייב לקוחותיו בכפל עמלות בגין ניהול פקדונות נ"ע

08.08.2013   |
אישור בקשה לתובענה ייצוגית כנגד בנק שחייב לקוחותיו בכפל עמלות (עמלה רבעונית + עמלות מכירה) בגין ניהול פקדונות ני"ע.

סביר שהפרשנות לפיה הבנק פועל בניגוד לתעריפון (ומכאן, בניגוד להסכם עמו) תתקבל. הבנק אינו מורשה לגבות עמלות שאינן מנויות בתעריפון הסטטוטורי; ההוראה הרלוונטית בתעריפון הסטטוטורי, וכן תיקון מאוחר שלה שבוצע עקב אי בהירות בנוגע לעמלות שרשאי הבנק לגבות במסגרתה, מצביעים על כך שעמלת דמי ניהול פקדון ני"ע רבעונית תיגבה בהתחשב בעמלות הניהול המינימאליות שנגבו במהלך הרבעון, ובכללן בעמלות שמקורן בעסקאות. 

תצ (ת"א) 3179-09-10 ירחמיאל אגרט נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) [1.8.13].

בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, בחן בית המשפט את השאלה האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובעיקר, האם יש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, בשל העילה המפורטת כדלקמן: בנק גובה דמי ניהול פיקדון ני"ע באמצעות עמלה הנגזרת משווי נירות הערך בפקדון – אך קובע שגובהה לא ייפחת מעמלת מינימום שסכומה קבוע. עמלה זו נגבית בסיום כל רבעון. בנוסף לעמלה זו, ולפי החוזה שבינו לבין הלקוח – רשאי הבנק לגבות עמלה גם בעת מכירת ני"ע, וגם בגביה כנ"ל – לגבות את עמלת המינימום באם העמלה המתקבלת לפי חישוב אחוזים משווי המכירה נמוכה ממנה. באופן זה, בהינתן מצב דברים בו נעשו מספר עסקאות ברבעון – גובה הבנק את עמלת המינימום מספר פעמים (כמספר המכירות + עמלת הפקדון הרבעונית)– וזאת בהשוואה למצב בו  לא נעשו עסקאות ברבעון, בו נגבית עמלה פעם אחת בלבד (עמלה רבעונית בלבד).  
המבקש טוען שבגביה כפולה (או יותר) של העמלה, הבנק פועל שלא בהתאם לתעריפון המצורף לחוזה ביניהם, וכן בניגוד ל"הוראת ההתחשבות" המצויה בכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות) התשס"ח-2008. לשיטתו, הן ע"פ התעריפון, והן ע"פ הדין – הבנק לא רשאי לגבות כפל עמלות – ומכאן שמתעשר שלא כדין. הבנק מצידו, טוען שהעמלה נגבית בהתאם להוראת ההתחשבות, וסכומה קבוע בתעריפון. טענה זו גובתה בעמדתו של המפקח על הבנקים.   
בית המשפט קבע כי התעריפון שקבע הבנק מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה הבנקאי, אותו יש לפרש בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים. אף על פי כן, יש לשים לב למאפייניו הייחודיים של חוזה בנקאי , וככל שהדבר נדרש – לעשות שימוש בכלים הפרשניים הייחודיים לחוזים מסוג זה: חובת האמון ותום הלב המוטלת על הבנק כלפי לקוחותיו, דיני חוזים אחידים, פירוש החוזה לאור ההנחה שתכליתו אובייקטיבית, סעיף 25(ב1) לחוק החוזים הקובע שחוזה שהיה לצד אחד עדיפות בעיצובו - פירוש כנגדו עדיף, ועקרון כיבוד הציפיות הסבירות של הלקוח. שימוש בכלים אלו במסגרת פרשנות תעריפון הבנק והראותיו, הביאו את בית המשפט לקבוע כי סביר שהפרשנות לפיה הבנק פועל בניגוד לתעריפון (ומכאן, בניגוד להסכם עמו) תתקבל. כמו כן, מנמק בית המשפט קביעה זו בהוראות פרק ב2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), לפיו הבנק אינו מורשה לגבות עמלות שאינן מנויות בתעריפון הסטטוטורי; ההוראה הרלוונטית בתעריפון הסטטוטורי, וכן תיקון מאוחר שלה שבוצע עקב אי בהירות בנוגע לעמלות שרשאי הבנק לגבות במסגרתה, מצביעים על כך שעמלת דמי ניהול פקדון ני"ע רבעונית תיגבה בהתחשב בעמלות הניהול המינימאליות שנגבו במהלך הרבעון, ובכללן בעמלות שמקורן בעסקאות.

די בנימוקים אלו, ובראשם הנימוק שעניינו פרשנות החוזה הייחודי שבין בנק ללקוחו ע"מ לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה. היסודות הנוספים  הדרושים לאישור תובענה ייצוגית (התובענה הייצוגית תהיה הדרך היעילה וההגנת להכרעה במחלוקת, קיום יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בתום לב) מתקיימים גם הם. נוכח האמור בית המשפט אפשר את בירורה של התובענה.

© כל הזכויות שמורות