בנק לא יוכל לתבוע לקוח שחשבונו נכנס ליתרת חובה בגלל רשלנות הבנק

22.02.2007   |

בית משפט השלום תל אביב-יפו א' 030890/06 בנק הבינלאומי סניף בית התעשינים נ' ורטיגו אקטיב יזמות בע"מ ואח', בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, ניתן ביום 13/02/2007

 

בית המשפט נתבקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב בחשבון שנוצרה עקב כיבוד השיק ע"י התובע.

 

בית המשפט מצא כי אמנם לא ניתנה הוראת ביטול בכתב לשקים שמשכה הנתבעת, אך מנהלי הנתבעת פנו לתובע, באמצעות מנהלת הסניף, הסבירו לה כי העסק שלצורך ניהולו נפתח החשבון לא יפתח, זאת בעקבות מחלוקת בין הנתבעת לחברה עימה התקשרה, השיקים מבוטלים, לא יוזרם לפי שעה כסף לחשבון הנתבעת, והתובע נדרש שלא לכבד את השיקים שנמשכו.

 

בית המשפט מצא עוד כי יתרת החוב בחשבון, שהוא סכום התביעה, נוצרה עם כיבוד שיק, אשר כובד על ידי התובע תוך טעות, בעת שהייתה שביתה בבנק ומנהלי הסניף /מורשי החתימה נעדרו מהעבודה. פקידי הבנק בעת השביתה, לא ביצעו את העבודות המוטלות על אותם מורשי חתימה. הטעות בכיבוד השיק הייתה, כאשר בחשבון לא הייתה יתרת זכות. סיבה נוספת לטעות, היתה שעל השיק היו שתי חתימות במקום שלוש, על אף שבידי התובע היה פרוטוקול הנהלת הנתבעת לעניין הוספת חתימה נוספת למורשי החתימה שלה.

 

לאור כל האמור פסק בית המשפט כי השיק כובד על ידי הבנק תוך רשלנות הבנק. אמנם עדת התביעה העידה כי מדובר בטעות הבנק, ביום בו שבתו עובדיו הבכירים, אך אין מדובר בצידוק לכיבוד שיק בטעות, כאשר הנתבעים הודיעו מפורשות לעדת הבנק שלא יוזרמו כספים לחשבון, שהעסקה לשמה נפתח החשבון לא יצאה אל הפועל, העסק לא יקום ואין לכבד שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת.

 

בית המשפט הוסיף וקבע כי לעניין החתימות על השיק, פרוטוקול הנהלת הנתבעת הי בידי הובע בעת כיבוד השיק. הבנק כחלק מחובת הזהירות כלפי הנתבעת כלקוח, היה חייב לבדוק אם השיק נושא את החתימות הנדרשות לסכומו, בהתאם להחלטת הנהלת הנתבעת ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

 

בית המשפט דחה את תביעתו של הבנק לגביית יתרת החובה של הלקוח היות שהשיק כובד שלא כדין ע"י הבנק.

 

 

 
 

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א  030890/06

 

בפני:

שופטת אושרי פרוסט-פרנקל

תאריך:

13/02/2007

 

 

 

 

 

 

 

בעניין:

בנק הבינלאומי סניף בית התעשינים

 

 

 

 

התובע

 

נ  ג  ד

 

 

1 . ורטיגו אקטיב יזמות בע"מ

2 . בלחש שחר

3 . פייגין גיל

 

 

 

 

הנתבעים

 

פסק דין

רקע ועובדות

נתבעת 1 (להלן "הנתבעת" ), חברה אשר הוקמה ביום 9.1.05 על ידי נתבעים 2-3 ואדם נוסף בשם  שמעון פרץ, לשם הקמה וניהול בית קפה, פתחה ביום 12.1.05 אצל התובע חשבון מספר 321796 (להלן: "החשבון"). נתבעים 2 ו- 3 ביחד עם שמעון פרץ חתמו על ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום, לחשבון הנתבעת.

בהתאם לרישומי התובע, עמד חשבון זה ביתרה חובה בסך 17,151.88 ₪ ביום 9.3.06.

התביעה הוגשה נגד הנתבעת ושניים מהערבים בלבד.

 

טענות התובעת

 

על הנתבעים לשלם לתובע את סכום התביעה, שהינו יתרת החובה בחשבון והתובע רשאי להעמיד לפירעון מידי את הסכומים המגיעים לו בהתאם לחוזה בין הצדדים.

 

טענות הנתבעים

 

ביום 17.1.05 חתמה הנתבעת עם חברת מצפה י.מ.א בע"מ (להלן "החברה") על הסכם, לפיו שכרה ממנה את מבנה 4 בנמל תל אביב, לתקופה שמיום 1.2.05 ועד ליום  31.1.07 לצורך הקמת בית קפה. הנתבעת התחייבה לשלם לחברה דמי הרשאה חודשיים בסך 88,400 ₪ בצירוף מע"מ בסך 15,028 ₪, החל מיום 1.6.05 ומסרה לשם כך לחברה שיקים מעותדים, אשר נמשכו מהחשבון.

ביום 1.3.05 החלה הנתבעת בשיפוץ המבנה ועקב מחלוקות בין הנתבעת לחברה ובעלי השליטה בנמל תל אביב – "חברת אוצר מפעלי ים", הודיעה הנתבעת בחודש יוני 2005 למנהל החברה, שעקב העובדה שהחברה וחברת "אוצר מפעלי ים" גרמו לעצירת שיפוץ המבנה שהיה מיועד לניהול המסעדה, הוא נדרש שלא להפקיד את השקים שנמסרו לחברה עד שיתאפשר לנתבעת לסיים את השיפוץ ולפתוח את בית העסק.

השיק הראשון בגין דמי ההרשאה בסך 88,400 ₪ שזמן פירעונו היה 1.6.05 כובד על ידי הבנק.

מר דוחן, מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת ומר אביעוז, מנהל נוסף בנתבעת, הודיעו על כך לתובע, באמצעות סגנית מנהלת הסניף. הם הוסיפו והסבירו לה, שהשקים מבוטלים, שלא יוזרם לפי שעה כסף לחשבון הנתבעת והתובע נדרש שלא לכבד את השקים שנמשכו.

התובע חדל מלכבד את השקים החל מיום 1.7.05 וכל השקים שנמסרו לחברה לא כובדו, להוציא שיק המע"מ הראשון על סך 15,028 ₪ אשר הוצג לפירעון ביום 15.7.05 וכובד על ידי התובע ביום 18.7.05, בניגוד להוראות הנתבעת.

לאור בקשה חוזרת של הנתבעים, חדל שוב התובע מלכבד את השקים עד ליום 28.11.05, עת כיבד שיק בסך 15,028 ש"ח, אשר הוצג כבר בעבר לפירעון, ביום 15.11.05, (להלן "השיק"). כיבוד שיק זה על ידי התובע, נעשה בניגוד להוראות הנתבעת ועקב פירעונו נקלע החשבון ליתרת חובה בעטייה הוגשה תביעה זו, מבלי שהנתבעים ידעו על כך, עד לקבלת מכתב הדרישה מהתובע והגשת כתב תביעה זה שבו שמעון פרץ, שהוא כאמור ערב נוסף לחשבון, לא נתבע עמם.

 

דיון

הצדדים חלוקים בשאלה האם על הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב בחשבון שנוצרה עקב כיבוד השיק אם לאו.

סגנית מנהל סניף הבנק, הגב' סלביה שורצבורד מפרטת בתצהירה שהשיק, שפירעונו "גרם" ליתרת החובה בחשבון, לא בוטל על ידי הנתבעים והשיק היחיד שלגביו ניתנה הוראת ביטול ביום 28.6.05, הוא על סך 88,400 ₪  שמספרו 155 ותאריך פירעונו 1.7.05.

לגרסתה, השיק שמועד פירעונו היה 15.11.05  כובד כיוון שלא ניתנה לגביו הוראת ביטול ושאר השקים אשר הוצגו לפירעון לא כובדו, כיוון שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והתובע בחר שלא להעמיד לנתבעת מסגרת אשראי. לכן, סיבת אי כיבוד השקים לא נבעה מהוראת ביטול אלא מהעדר כיסוי. עוד השיבה כי ניתן לתת הוראת ביטול בעל פה, בתנאי, שלאחריה תינתן הוראה כזו גם בכתב.

לגרסתה, במועד מסוים, שאותו אינה מציינת, הודיעו נציגי הנתבעת שלא יוכנסו כספים לחשבון וביקש שהשקים לא יכובדו ויוחזרו בציון "ניתנה הוראת ביטול". היא הסבירה לנציגי הנתבעת כי ניתן להחזיר שיקים עקב הוראת ביטול, רק במקרה שבחשבון עומדת יתרת זכות, בעוד שבמקרה שאין יתרת זכות בחשבון השקים יוחזרו מהסיבה א.כ.מ. לגרסתה, נציגי הנתבעת כעסו ויצאו מסניף הבנק מבלי שנתנו הוראה  לביטול השקים. לכן, בהעדר הוראת ביטול, כיבד התובע ביום 16.11.05, תוך טעות, את השיק שנמשך על ידי הנתבעת, בעת שהייתה שביתה בבנק ומנהלי הסניף /מורשי החתימה נעדרו מהעבודה. פקידי הבנק בעת השביתה, לא ביצעו את העבודות המוטלות על אותם מורשי חתימה. הטעות בכיבוד השיק הייתה, כאשר בחשבון לא הייתה יתרת זכות ולא טעות מחמת הוראה לביטול השיק וסיבה נוספת לטעות, שעל השיק היו שתי חתימות במקום שלוש.  במעמד חקירתה אישרה, שקיים פרוטוקול הנהלת הנתבעת לעניין הוספת חתימה נוספת למורשי החתימה שלה. (עמוד  6 שורות 20-23 ועמוד 8 שורות 22 – 27 לפרוטוקול).

בניגוד לאמור בסעיף 7 לתצהירה, אישרה הגב' שורצבורד בחקירתה, כי התובע לא העמיד מעולם לנתבעת מסגרת אשראי ו/או הלוואה והאשראי שהנתבעת קיבלה לצורך פירעון השיק שבעקבותיו החשבון עמד ביתרת חובה, הינו "בגלל טעות השיק שולם". (עמוד 5 שורות 16 – 23לפרוטוקול). עדת הבנק אישרה שסכום התביעה נובע מכיבוד השיק בצירוף ריביות. (עמוד 5 שורה 26 לפרוטוקול). העדה אישרה כי "אין ספק כי השיק לא היה מכובד" באם הבנק לא היה בשביתה. (עמוד  7 שורות 20-21 לפרוטוקול).

 

מטעם הנתבעים העידו בפני נתבעים 2-3 ומר אילן אביעוז, בעל מניות בחברה שהצטרפה כבעלת מניות בנתבעת. מר אביעוז הצהיר כי הוא ביחד עם מר דוחן, פנו אל סגנית מנהלת סניף הבנק והודיעו לה שכל השקים שנמשכו על ידי הנתבעת לחברה מבוטלים ושהתובע נדרש שלא לכבדם.

לגרסתו, נוכח מחדל התובע אשר כיבד שיק לפקודת מע"מ ביום 15.7.05, הוא אישית ביחד עם ד"ר בלחש, פנו אל סגנית מנהלת סניף הבנק והתריעו שלא יכובדו שיקים נוספים. ממועד זה ועד ליום 28.11.05 לא כובדו שיקים אשר נמשכו על ידי הנתבעת. וביום 28.11.05 ולאחר שהוחזר השיק ביום 15.11.05, כיבד הבנק את השיק, בניגוד להוראות הנתבעת וכאשר על השיק 2 חתימות בלבד במקום 3.

בחקירתו הנגדית השיב, שהוא הודיע לבנק לגבי שינוי מורשי החתימה בחשבון בהתאם לנספח ג' לתצהירו. כן הסביר לעדת התביעה שאין לאשר לנתבעת להיות ביתרת חובה בחשבונה כלל. (עמוד 10 שורות 9-12 לפרוטוקול).

ד"ר גיל פייגין העיד בפני, כי כל השקים שנמסרו לחברה היו בחתימת שני מורשי חתימה בלבד והוא אישית לא הודיע לבנק כי שונו בעלי זכויות החתימה ורק שלוש חתימות המחייבות את הנתבעת. 

ד"ר בלחש אישר בעדותו, שהשקים שלא כובדו ע"י התובע, סורבו בהוראת "אין כסוי מספיק" והנתבעת לא הודיעה בכתב על הוראת ביטול לשקים (עמוד 12 שורות 21-18 לפרוטוקול).

 

לגרסת הבנק, הנתבעים לא נתנו הוראת ביטול לשקים שמסרו, לא בכתב ולא בעל פה ונמסר להם מפורשות, כי לא ניתן לתת הוראת ביטול לשקים, כאשר אין יתרת זכות בחשבון.

 

אין חולק כי יתרת החוב בחשבון, שהוא סכום התביעה, נוצרה עם כיבוד, אשר כובד על ידי התובע תוך טעות.

אין חולק כי כל סדרת השקים לא כובדה על ידי הבנק מהסיבה שלא היה כיסוי מספיק, אך בכך הבנק יצר מצג לפיו השקים שנמשכו על ידי הנתבעת לא יכובדו.

אין חולק כי לא ניתנה הוראת ביטול בכתב לשקים שמשכה הנתבעת, אך עולה גם מעדות עדת הבנק, כי אחד הנתבעים ביחד עם מר אביעוז שוחחו עמה וביקשו לבטל את השקים, תוך שהסבירו לה מפורשות כי העסק שלצורך ניהולו נפתח החשבון, לא יפתח, לא יוזרמו כספים לחשבון וכי אין לכבד את השקים. (סעיף 20 לתצהיר הבנק).  עוד פרטה עדת התובע בתצהירה, כי  היא הסבירה לנתבעים, שאם תינתן הוראת ביטול של השקים, סיבת אי כיבוד השיק שתירשם עליו תהיה הן שאין כיסוי מספיק, כל עוד לא תהיה יתרת זכות בחשבון והן מהסיבה  שניתנה הוראת ביטול. לגרסתה נציגי הנתבעת יצאו מהבנק בכעס ומבלי שנתנו הוראת ביטול. (עמוד 7 שורות 4 –10 לפרוטוקול).

אילן אביעוז העיד בפני, כי הבנק לא היה אמור לכבד את השיק, כיוון שלא נשא מספר חתימות כנדרש על פי פרוטוקול הנהלת החברה (נספח ג' לתצהירו), לאחר שהוא מסר את פרוטוקול ישיבת הנהלת הנתבעת , בו הוחלט מיהם מורשי החתימה וכי על סכום שמעל 10,000 ₪, יש צורך בשלוש חתימות. (עמוד 9 שורה 21 לפרוטוקול). לגרסתו הוא אישית הודיע לעדת הבנק שאין לשלם כל סכום אשר יגרום לחשבון להיות ביתרת חובה.

אני מקבלת את גרסת ההגנה לפיה, התקיימה פגישה בין הנתבעים לעדת התביעה לעניין ביטול השקים, עצם קיום הפגישה ותוכנה אושרו על ידי עדת התביעה.

אני מקבלת את גרסת ההגנה, שבאותה פגישה, בקשו הנתבעים לבטל את השקים  והבנק נדרש שלא לפרוע את השקים, הגם שבכל מקרה, הייתה מוטלת על הבנק החובה לציין שבנוסף להוראת ביטול השיק, לא היה כיסוי בחשבון.

פקיד הבנק כיבד את השיק בטעות ולא בדק כלל את מצב חשבון הנתבעת. בפועל, גם אם הייתה הוראת ביטול בחשבון השיק היה מכובד, עקב אותה טעות שנגרמה מחמת השביתה. עדת הבנק אישרה בעדותה כי ביום השביתה לא נבדקו החשבונות מהם נמשכו שקים. " באותו יום היתה שביתה של מורשה חתימה בסניף והבנק לא פעל כמו שצריך. הפקידים היו בסניף לא עשו את העבודה של מורשה חתימה. נכון שיכולה היתה להיות טעות שהיינו מכבדים שיק בסכום גבוה יותר גם. בדרך כלל רק מורשה חתימה בודקים. יכול להיות שהפקידים קיבלו הודעה מהועד לא להתעסק במה שמורשה חתימה עושים...... אמרתי למה השיק כובד, כי הבנק היה בשביתה באותו יום. אם הבנק לא היה בשביתה אין ספק כי השיק לא היה מכובד." (עמוד 6 שורות 20 – 23 ועמוד 7 שורות 20 –21 לפרוטוקול)

יתרה מכך, העדה אישרה שקיים פרוטוקול זכויות החתימה של הנתבעת מיום 29.6.05 (נספח 4 לתצהיר גילוי המסמכים של הנתבים), לפיו למשיכת סכום גבוה מ- 10,000 ₪ יש צורך בשלוש חתימות, אך השיק כובד למרות זאת "מאותה סיבה כי באותו יום הייתה שביתה. יכול להיות שאם היה שיק מזוייף היינו מכבדים". (עמוד 8 שורות 20 – 27 לפרוטוקול). לעניין זה, העיד בפני מר אביעוז כי הוא אישית מסר את הפרוטוקול לתובע מספר חודשים טרם כיבוד השיק. (עמוד 9 שורות 25- 27 לפרוטוקול).

עוד אישרה עדת הבנק בעדותה, כי הבנק כיבד בעבר שיק שסורב קודם לכן, שמועד פירעונו 15.7.05 שגם אותו לא היה אמור הבנק לכבד.

לאור זאת אני מקבלת את גרסת הנתבעים שניתנה לבנק הודעת ביטול השקים בעל פה.

אין חולק כי השיק כובד על ידי הבנק תוך רשלנות הבנק. אמנם עדת התביעה העידה כי מדובר בטעות הבנק, ביום בו שבתו עובדיו הבכירים, אך אין מדובר בצידוק לכיבוד שיק בטעות, כאשר הנתבעים הודיעו מפורשות לעדת הבנק שלא יוזרמו כספים לחשבון, שהעסקה לשמה נפתח החשבון לא יצאה אל הפועל, העסק לא יקום ואין לכבד שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת.

 

כל יתר השקים שמשכה הנתבעת סורבו על ידי הבנק מהסיבה שלא היה כיסוי מספיק, אך אין בכך כדי לגרוע מרשלנות הבנק, כאשר יצר מצג לפיו השקים לא מכובדים וניתנה הוראה בעל פה  לעדת הבנק על ידי הנתבעים, לביטול השקים.

לעניין טענת הרחבת החזית, אציין בסעיף 11 לתצהיר אשר תמך בבקשת הרשות להתגונן והפך לכתב הגנה, ציינו הנתבעים שהשיק כובד בניגוד להוראתם המפורשת ושלא באישורה.

אמנם בתצהיר זה לא נטען ששונו זכויות החתימה של הנתבעת לסכום העולה על 10,000 ₪, אך ניתן לראות בנימוק זה, כחלק מ"אי אישור כיבוד השיק". לא מדובר בשינוי ו/או הרחבת חזית או גרסה, אלא בנימוק נוסף לעילות ההגנה לטענה, שהנתבעת לא אישרה לתובעת לכבד את השיק.

אין חולק בהתאם לעדותו של אביעוז אשר מסר את הפרוטוקול לבנק בתחילת חודש יולי 2005, ועדת הבנק שאישרה זאת, שפרוטוקול הנתבעת מיום 29.6.05 היה בידי הבנק בעת כיבוד השיק. הבנק, כחלק מחובת הזהירות כלפי הנתבעת כלקוח, היה חייב לבדוק אם השיק נושא את החתימות הנדרשות לסכומו, בהתאם להחלטת הנהלת הנתבעת ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

 

לאור האמור אני קובעת כי השיק כובד על ידי הבנק שלא כדין ודין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות שכר טרחה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ

 

ניתן היום כ"ה בשבט, תשס"ז (13 בפברואר 2007) בהעדר.

 

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת

קלדנית: אביבה דן מאיר

 

 

 

   


© כל הזכויות שמורות