תמצית פסק דין בנושא: בקשת רשות להתגונן והגנת בדים; סתירת הסדרי חוב

04.10.2005   |

 

בקשת רשות להתגונן והגנת בדים; סתירת הסדרי חוב

 

ע"א (מחוזי-ת"א) 001813/01 אלבו ספי ואח' נ' בנק הפועלים (טרם פורסם, ניתן ב- 9.6.2003) בפני כב' השופטים גרוס, קובו, רובינשטיין.

עובדות: הבנק-המשיב הלווה למערערת הלוואה לה ערב בעלה, המערער. הבנק-המשיב העמיד את מלוא סכום ההלוואה לפירעון מידי, וזאת מכוח ההסכם בין הצדדים, מאחר שהמשיבים לא עמדו בתנאים. המערערים הגישו במשותף בקשת רשות להתגונן אשר נדחתה על-ידי בית-המשפט קמא.ו

הלכה: לבקשת רשות להתגונן יטה בית-המשפט להיעתר בכל מקרה בו מגלה תצהיר המבקשים הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה.נ

בשלב הדיון בבקשה אין בית-המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, ואין לו צורך לבחון את מהימנותן.

עם זאת, תצהירם של המבקשים לחקירה הנגדית של בעל הדין שכנגד אשר מטרתה לאפשר לצד השני למוטט את גרסתם של המבקשים ולהראות שתצהירם אינו אמת והוא בגדר הגנת בדים, עת ברור לבית-המשפט כי גרסת המבקשים מופרכת, אין טעם כי בית-המשפט ייעתר לבקשה ויעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל.

על מנת לסתור חתימה על הסדרי חוב בהם יש הכרה מפורשת בחוב ובגובהו יש צורך בטענות חזקות, מפורטות וברורות, המגובות במסמכים בכתב. טענות סתמיות ולא מפורטות הנוגעות, לכאורה, לאילוץ ו/או כפיה מצד הבנק לא ייצלחו.

במקרים של בקשות רשות להתגונן ראוי כי בתי-המשפט הדנים באותן הבקשות, יבחנו את כלל טענות המבקשים, שכן יתכן כי בטענות הנוספות יש בכדי להביא לשינוי התוצאה.

תמצית פסק-הדין: אמנם נכון כי בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקשים ובית-המשפט יטה להיעתר לה בכל מקרה בו מגלה תצהיר המבקשים הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה[1]


 

נכון גם שבשלב הדיון בבקשה אין בית-המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מנקודת ההנחה שיש אמת בדברי המבקשים רשות להתגונן ואין לו צורך לבחון את מהימנותם[2]

עם זאת, תצהירם של המבקשים-המערערים חשוף לחקירה הנגדית של בעל הדין שכנגד (ראו תקנות 522 ו-205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כל מטרתה של החקירה הנגדית היא לאפשר לצד השני למוטט את גרסתם של המבקשים ולהראות שתצהירם אינו אמת והוא בגדר הגנת בדים. אשר-על-כן, עת ברור לבית-המשפט כי גרסת המבקשים מופרכת, מה טעם יש כי בית-המשפט ייעתר לבקשה ויעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל, וזאת כאשר התוצאה צפויה מראש? זהו המקרה דכאן.

משבודקים את עובדות המקרה שלפנינו מתברר כי טענותיהם של המבקשים – המערערים אכן התמוטטו בחקירה הנגדית. המערערים חתמו, כאמור, על שני הסדרי חוב נפרדים עם הבנק-המשיב, (להלן: "ההסכמים"). בהסכמים אלה יש הכרה מפורשת בחוב ובגובהו. אשר-על-כן בדין ציין בית-המשפט קמא כי נסתם הגולל על כל ניסיון לחזור ולפתוח את תחשיבי היווצרות החוב. אכן עסקינן בהודאת בעל דין המדברת בעד עצמה והמערערים, המנסים להעלות בשלב מאוחר זה, טענות הנוגדות את חתימתם על ההסכמים, מחוייבים בטענות חזקות, מפורטות וברורות, המגובות במסמכים בכתב, שהרי עסקינן בטענות כנגד מסמך בכתב המחייבות כתב וכאלה אין בעניין דנן. המערערים ניסו לטעון טענות סתמיות הנוגעות, לכאורה, לאילוץ ו/או כפיה מצד הבנק ניסיון זה לא צלח בהעדר פירוט הולם לטענות ובהעדר סתירת חזקת החתימה על ההסכמים[3]

במקרים של בקשות רשות להתגונן ראוי כי בתי-המשפט הדנים באותן הבקשות, יבחנו את כלל טענות המבקשים, שכן יתכן כי בטענות הנוספות יש בכדי להביא לשינוי התוצאה. הדברים עולים בקנה אחד עם המגמה המרחיבה את קשת המקרים בהם תינתן הרשות להגן, המקדמת את זכות הגישה לערכאות ותורמים לאמון הציבור במערכת השיפוטית.

המערער טען כי לא היה מעורב ברכישת קרנות הנאמנות וכי לא ידע על הסיכון הטמון בהן. עמדתו נסתרה בעדותו שלו, מה גם שמדובר במערער שהינו סוכן ביטוח ואיש עסקים שהקים עם אחד אחר חברה כאשר "הכוונה היתה לעסוק בהשקעות". כך גם בדין לא ייחס בית-המשפט משקל לחוות-דעת המומחה ולטענה הסתמית בדבר התניית שירות בשירות שנטענה ללא כל תוכן ממשי. לעניין אחרון זה ראו גלעד נרקיס ומירב מור "חובות החלות על הבנקים" כרך א' (2002) עמ' 44-50.



[1]     ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד לט(1) 511, 518; ע"א 153/66 בית וגן הרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי, פ"ד כ(3) 515, 518, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שביעית, סיגא, תשס"ג-2003, עמ' 310 (להלן: "גורן").

[2]     ע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים תיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 521; ע"א 575/76 עזבון יעקב דוביצקי נ' אהרון דוביצקי, פ"ד לא(3) 197, 201, גורן שם, עמ' 311.

[3]     ראו והשוו: רע"א 3220/99 עידן חברה לרכב בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם).


© כל הזכויות שמורות